הודעה על ידי MSMS » 01 מרץ 2009 14:15
צריך להבין שזה לא כמו ביקור אצל רופא. שאתה נכנס וישר הוא שואל "מה הבעיה?!"
הוא זה שינחה את השיחה.. זה מתחיל בפרטים האישיים, רקע קצת מי אתה וכו' ואז ינסה לחקור למה באת.
בסך הכל לא צריך לשפוך לו ישר אבחנה של פסיכיאטר מומחה, למען האמת אתה לא חייב לדעת מה יש לך. מספיק לתאר את הסימפטומים של דיכאון וחרדות (לא מרגיש טוב, לא יכול להיות בבסיס, לא ישן וכו').
צריך לזכור גם שלא תמיד אתה חייב לענות/לדעת מה לענות, זה גם חלק מדמות 'אבודה', מבנאדם שלא ידוע מה לעשות ולא מצליח לתקשר כמו שצריך.
כשאין מה להגיד אפשר להגיד "לא יודע.. לא יכול יותר" ועוד משפטים מהסוג הזה.
אבל אין מה לדאוג יותר מדי,הקב"ן הזה זה שמנחה את השיחה.
צריך להבין שזה לא כמו ביקור אצל רופא. שאתה נכנס וישר הוא שואל "מה הבעיה?!"
הוא זה שינחה את השיחה.. זה מתחיל בפרטים האישיים, רקע קצת מי אתה וכו' ואז ינסה לחקור למה באת.
בסך הכל לא צריך לשפוך לו ישר אבחנה של פסיכיאטר מומחה, למען האמת אתה לא חייב לדעת מה יש לך. מספיק לתאר את הסימפטומים של דיכאון וחרדות (לא מרגיש טוב, לא יכול להיות בבסיס, לא ישן וכו').
צריך לזכור גם שלא תמיד אתה חייב לענות/לדעת מה לענות, זה גם חלק מדמות 'אבודה', מבנאדם שלא ידוע מה לעשות ולא מצליח לתקשר כמו שצריך.
כשאין מה להגיד אפשר להגיד "לא יודע.. לא יכול יותר" ועוד משפטים מהסוג הזה.
אבל אין מה לדאוג יותר מדי,הקב"ן הזה זה שמנחה את השיחה.