במילא רגוע כתב:טעות שלי, הייתי צריך להישאר עם התגובה הקצרה. ככה.

במילא רגוע כתב:אין לי רצון להיכנס לסבך הבירוקרטיה של המסגרות השונות של שירות לאומי. אני כלל לא התייחסתי לשירות לאומי לגברים חרדים, שזו מסגרת נפרדת ושונה לגמרי, וחוץ ממנה יש גם מסגרת שלישית של חיילות שמסופחות למשרדי ממשלה שלא נגענו בה, כי כל הדיון הזה נבע מדוגמה שולית שהעליתי ואתה נתלה עליה. הדיון השולי הזה ממש לא מעניין אותי להיכנס אליו, ובהתחשב בהתעלמות מהטענות שלי לטובת חפירה על נבכי הבירוקרטיה, אין לי כוונה לחזור על טענות. אבל היה משעשע קלות.

במילא רגוע כתב:אין לי מה להוסיף, ואין לי רצון לחזור. היה משעשע.

במילא רגוע כתב:"הסכמתו - קשה לי להאמין שהכוונה היא להסכמה חופשית כפי שאתה מבין אותה (פרשנות שמאלית-רדיקלית)." החוק מאפשר לך לאשר מסירת מידע רפואי עליך כשזה מטעמך, מרצונך, ולצרכיך, למשל לצורך קבלת טיפול, או לצורך תביעה. פה מדובר בצורך או רצון או לא יודע מה של העמותה, בניגוד לרצון שלך, כמו שהבנאדם עצמו אמר. אם אתה חותם, הם יכולים לקבל את המידע, אבל לא על זה מדובר, מדובר על מצב הפוך, שאני לא רוצה למסור מידע ומאלצים אותי או למסור מידע או לא לקבל גישה לשירות שאני רוצה לקבל. אתה שוב הופכת את היוצרות, ומתייחס למצב קיים מעוות בתור מצב סביר ותקין. כל מידע שמעסיק, או עמותת שירול, מבקשים ממך, אמור להיות מסויג בכך שהן צריכות אותו, בטח ובטח כשעולה חשד שהמידע משמש לאפליה נגדך. זה שהסכמת למסור את המידע לא מבטל עת העיוות ולא מכשיר את השרץ. שום דבר מזה הוא לא שמאל רדיקלי, אם כבר זה שמאל מאוד ליברלי, של מנהל תקין וכל הבולשיט הזה.

"יש תקנים "אפורים"." לא אמרתי שאין. אני מדבר על הרוב הגדול, המוחץ, של התפקידים, שלא דורשים שום דבר מעבר לראיון קבלה כללי. סייעות בגנים למשל אני מצפה שיתייחסו בראיון לגישה הפדגוגית של המועמדת. אבל שוב, בפעם השלישית, לשאול אם השתחררת על סעיף נפשי מהצבא זה לא סינון של כשירות נפשית, ואין בשירול תפקידים שדורשים את הסינון הזה, ואם היה זאת לא הדרך. אתה כל הזמן בורח מהשאלה על הפרק, השאלה על סעיף השחרור מהצבא, לדיון סופר רחב על כשירות ולגיטימיות לאסוף מידע.

"כוונתי הייתה לסיעוד במחלקות בבתי חולים" גם סיעוד בבית חולים אמור להסתכם בפעולות בסיסיות, אוכל, רחצה, ללוות מטופל ממחלקה למחלקה, בטח לא משהו שמתקרב לטיפול רפואי. אז מצד אחד אתה חושב שזה ששירולים עורכים בדיקות או נותנים תרופות זה לא בסדר, אבל מצד שני אם זה המצב הקיים, אז הכל בסדר, ואין מה לעשות ואין מה להתלונן.

"תקני שירות במערכת הבטחון קיימים" תקני שירות לאומי בקבטיות של התנחלויות זה לא תקנים במערכת הביטחון. ערימת החרא הלא חוקי וההזוי שהוא מערך הביטחון בהתנחלויות זה נושא נפרד בפני עצמו, ואני מעדיף לא להיכנס אליו. אני בספק אם מתנדבות בקבטיות של התנחלויות צריכות לעבור תחקיר ביטחוני, רוב הסיכויים שכולם שם כבר מכירים אותם. אבל גם אם כן, זה טיפה בים הקטן של שירות לאומי, ושוב, לא נוגע לנקודה שלי, ששוב אתה לא עונה לי עליה, אם זה סביר שזה שהמנהלת של שלומית תחליט מחר לעשות תחקיר בטחוני למועמדים בלי קשר לצורך של התפקיד. את לא עונה לי כמעט על שום דבר מהטענות שלי, רק מתווכח עם השוליים של הטענות.

"מה זה עונש לא לשרת" עוד דיון אידיאולוגי שלא קשור לשאלה? העונש של לא לשרת זה לא מבחינתי, זה מבחינת מי שרוצה לשרת וזה נמנע ממנו אם הוא לא מסכים לוותר על מידע רפואי, שזה אחד המידע הכי פרטי ואישי שיש לנו, כי כמה בירוקרטים החליטו שזה לא צריך להפריע לו למסור אותו ושהן ממש צריכות את המידע הזה כדי מה. אני יכול גם להתנגד למוסד הנישואים וגם להתנגד לאפליית להטב ולא יהודים בנישואים, זה לא סותר. אני סולד ממוסד השירול, ועדיין מתנגד לאפליה בשירול.

""המפעל בדימונה", אלבר - לא קשור לתעשיית הטקסטיל. 'המפעל בדימונה'. גם שם יש" אנחנו שוב ניאלץ לא להסכים. גם אם יש שירול בכור בדימונה, ואני בספק רב, זה כל כך דוגמה קיצונית שלא קשור לכלום, בטח לא לדיון הזה. ולהבא, קוראים לזה מפעל הטקסטיל בדימונה, לא תעשיית הטקסטיל. אפשר בהזדמנות גם לשאול מי את?

במילא רגוע כתב:"הסכמתו - קשה לי להאמין שהכוונה היא להסכמה חופשית כפי שאתה מבין אותה (פרשנות שמאלית-רדיקלית)." החוק מאפשר לך לאשר מסירת מידע רפואי עליך כשזה מטעמך, מרצונך, ולצרכיך, למשל לצורך קבלת טיפול, או לצורך תביעה. פה מדובר בצורך או רצון או לא יודע מה של העמותה, בניגוד לרצון שלך, כמו שהבנאדם עצמו אמר. אם אתה חותם, הם יכולים לקבל את המידע, אבל לא על זה מדובר, מדובר על מצב הפוך, שאני לא רוצה למסור מידע ומאלצים אותי או למסור מידע או לא לקבל גישה לשירות שאני רוצה לקבל. אתה שוב הופכת את היוצרות, ומתייחס למצב קיים מעוות בתור מצב סביר ותקין. כל מידע שמעסיק, או עמותת שירול, מבקשים ממך, אמור להיות מסויג בכך שהן צריכות אותו, בטח ובטח כשעולה חשד שהמידע משמש לאפליה נגדך. זה שהסכמת למסור את המידע לא מבטל עת העיוות ולא מכשיר את השרץ. שום דבר מזה הוא לא שמאל רדיקלי, אם כבר זה שמאל מאוד ליברלי, של מנהל תקין וכל הבולשיט הזה.

"יש תקנים "אפורים"." לא אמרתי שאין. אני מדבר על הרוב הגדול, המוחץ, של התפקידים, שלא דורשים שום דבר מעבר לראיון קבלה כללי. סייעות בגנים למשל אני מצפה שיתייחסו בראיון לגישה הפדגוגית של המועמדת. אבל שוב, בפעם השלישית, לשאול אם השתחררת על סעיף נפשי מהצבא זה לא סינון של כשירות נפשית, ואין בשירול תפקידים שדורשים את הסינון הזה, ואם היה זאת לא הדרך. אתה כל הזמן בורח מהשאלה על הפרק, השאלה על סעיף השחרור מהצבא, לדיון סופר רחב על כשירות ולגיטימיות לאסוף מידע.

"כוונתי הייתה לסיעוד במחלקות בבתי חולים" גם סיעוד בבית חולים אמור להסתכם בפעולות בסיסיות, אוכל, רחצה, ללוות מטופל ממחלקה למחלקה, בטח לא משהו שמתקרב לטיפול רפואי. אז מצד אחד אתה חושב שזה ששירולים עורכים בדיקות או נותנים תרופות זה לא בסדר, אבל מצד שני אם זה המצב הקיים, אז הכל בסדר, ואין מה לעשות ואין מה להתלונן.

"תקני שירות במערכת הבטחון קיימים" תקני שירות לאומי בקבטיות של התנחלויות זה לא תקנים במערכת הביטחון. ערימת החרא הלא חוקי וההזוי שהוא מערך הביטחון בהתנחלויות זה נושא נפרד בפני עצמו, ואני מעדיף לא להיכנס אליו. אני בספק אם מתנדבות בקבטיות של התנחלויות צריכות לעבור תחקיר ביטחוני, רוב הסיכויים שכולם שם כבר מכירים אותם. אבל גם אם כן, זה טיפה בים הקטן של שירות לאומי, ושוב, לא נוגע לנקודה שלי, ששוב אתה לא עונה לי עליה, אם זה סביר שזה שהמנהלת של שלומית תחליט מחר לעשות תחקיר בטחוני למועמדים בלי קשר לצורך של התפקיד. את לא עונה לי כמעט על שום דבר מהטענות שלי, רק מתווכח עם השוליים של הטענות.

"מה זה עונש לא לשרת" עוד דיון אידיאולוגי שלא קשור לשאלה? העונש של לא לשרת זה לא מבחינתי, זה מבחינת מי שרוצה לשרת וזה נמנע ממנו אם הוא לא מסכים לוותר על מידע רפואי, שזה אחד המידע הכי פרטי ואישי שיש לנו, כי כמה בירוקרטים החליטו שזה לא צריך להפריע לו למסור אותו ושהן ממש צריכות את המידע הזה כדי מה. אני יכול גם להתנגד למוסד הנישואים וגם להתנגד לאפליית להטב ולא יהודים בנישואים, זה לא סותר. אני סולד ממוסד השירול, ועדיין מתנגד לאפליה בשירול.

""המפעל בדימונה", אלבר - לא קשור לתעשיית הטקסטיל. 'המפעל בדימונה'. גם שם יש" אנחנו שוב ניאלץ לא להסכים. גם אם יש שירול בכור בדימונה, ואני בספק רב, זה כל כך דוגמה קיצונית שלא קשור לכלום, בטח לא לדיון הזה. ולהבא, קוראים לזה מפעל הטקסטיל בדימונה, לא תעשיית הטקסטיל. אפשר בהזדמנות גם לשאול מי את?

במילא רגוע כתב:"מבלי לחוות דעה על האפליה - כי זה לא נושא הדיון" אפליה זה חלק מהדיון, זה הלב של הדיון, החשד המתעורר שמטרת השאלה על סעיף השחרור היא ליצור אפליה מסוימת. במידה מסוימת ההיכנסות שלך לשאלות של פרוטוקולים היא התחמקות מלב הנושא. ותסלח לי, אבל ההבטחה שלך שאף מתנדב לא נפגע מכך לא מרגיעה אותי כלל.

"המתנדב מוסר לעמותה או למקום השירות את המידע הרפואי מרצונו החופשי" כל מה שכתבת אחרי זה סותר את הטענה שלך שמדובר ברצון חופשי. אם אתה מתנה את השירות הלאומי במענה על שאלון רפואי, אתה מאלץ מועמדים לענות על שאלון רפואי, זה לא רצון חופשי. לא למלא ולא לשרת זה לא אלטרנטיבה, זה לא בחירה של המועמד, זה עונש למי שלא ממלא את השאלון. אתה לא מבין את כל זה? אם מקום עבודה, או קרן מלגות, או ביטוח לאומי, שואלים אותך על הנטיות המיניות שלך בטופס הרשמה, אתה לא יכול להגיד שזה לא אפליה כי לא מכריחים אנשים לענות, כי מי שלא רוצה לענות שלא יגיש מועמדות ובעיה שלו. אנשים הרבה פעמים לא מודעים לכך שהם לא חייבים לענות, או שאסור היה לשאול אותם משהו, וזה שהם עונים לא מכשיר שאלה פסולה.

"(הייתי גם מתקשה לקרוא לזה 'אבחון כשירות' ברצינות)" נכון, זה לא אבחון כשירות רציני, אבל איכשהו, בעיניך, זה לגיטימי. זה שזה עלוב ומגוחך ולא מוסמך אולי גורם לך להתייחס לזה בביטול, לי זה רק מכעיס יותר החוצפה והגסות.

"כל מתנדב עובר תהליך מיון שבסופו יכולים להגיד לו גם שהוא לא מתאים. הסינון מתבצע על פי מספר קריטריונים, מצב נפשי הוא אחד מהם אבל זה לא שכיח" אתה בעצמך אומר שהם לא מוסמכים ושאין להם כלים לאבחן, אבל עדיין נשמע לך סביר שכשירות נפשית תהיה אחד הקריטריונים. אבל אנחנו לא מדברים על האם מראיין צריך לכלול את ההתרשמות הלא מקצועית שלה ממצבו הנפשי של המועמדת, אנחנו מדברים על לשאול מועמדת על איזה סעיף רפואי הוא שוחרר מהצבא. ואגב, אם היה בסמכותם לקבל את המידע הזה, הם היו יכולות לקבל אותו ישירות מהצבא, לא להסתמך על זה שתספר להם.

"בהחלט יש מתנדבים שעוברים תחקיר סיווג בטחוני (כי הם משובצים במערכת הבטחון)" למידעתי אין מתנדבות שירות לאומי במערכת הביטחון. ניאלץ לא להסכים. בכל מקרה, הנקודה שלי לגבי תחקיר לא היתה האם יש תפקידים שמצריכים תחקיר בטחוני, הנקודה שלי היתה בתור דוגמה, שהמנהלת של השירול תחליט ממחר לעשות לכולם, או רק לקבוצה מסוימת, תחקיר בטחוני בלי קשר לצרכי התפקיד, ואתה תטען שזה חוקי או לגיטימי ואני אומר שלא.

"אתה כנראה לא מודע לכך שיש גם תקנים במערכת הבריאות. במקרים כאלה מקומות השירות והעמותות מחוייבים לבדוק את מצבו של המתנדב. למעשה, אם לא היו עושים זאת - הציבור היה נפגע מכך ואז זה באמת לא היה חוקי. למשל, יש בני ובנות שירות גם בבתי מרקחת, בתפקידי סיעוד, בגנים זואולוגיים, במפעלים לטקסטיל וכו'. לדוגמה, מצב שבו אדם עם הפרעה נפשית משובץ כעובד סיעוד הוא מצב שבו יש סכנה גם למתנדב, גם למטופל וגם לצוות" לא, הם לא. מתנדבות במערכת הבריאות אסור להן להתקרב למשהו שנראה אפילו כמו טיפול רפואי. מה שאתה אומר בעצם זה שיש סגל שלם של אנשים שעוברים שנים של לימודים והסמכות לפני שמותר להם לגעת באדם לצורך טיפול רפואי, ואז יש קבוצה של צעירות ללא כל הכשרה או הסמכה שמבצעות פעולות רפואיות שעלולות לסכן את החולה או את הסגל? וכדי למנוע את אותו אסון רפואי הן עוברות את האבחון המעמיק של שאלון רפואי בעמותה? המתנדבות בשירול הן או בתפקידי מנהלה או בתפקידים שכל מתנדב מהרחוב יכול לעשות. למתנדבת שירות לאומי אסור לשים פלסטר, או לתת תרופות. תפקידים סיעודיים, לעומת זאת, לא דורשים הכשרה, ואין בהם סיכון מעבר לסיכון רגיל של להתעסק עם אנשים. להחליף חיתול, לרחוץ ולהאכיל כל אידיוט יכול לעשות וכל אידיוט לא מסכנת אף אחד בתפקיד כזה. לגבי הגנים הזואולוגיים אני לא יודעת להגיד, זה נכון, כנל לגבי תעשיית הטקסטיל.

"רשות השירות הלאומי אזרחי היא רשות מנהלית (תחת משרד המדע והטכנולוגיה). הרשות בעצם מנהלת את העמותות, הא מתערבת בהפעלה, העמותות חייבות לדווח לה ולבקש ממנה אישור לכל שינוי. עמותות ההפעלה בעצמן אפילו לא מעבירות את דמי השירות." קודם כל, לא שזה משנה, כרגע היא תחת המשרד לאזרחים ותיקים. שנית, המערך הפורמלי אכן מורכב, אבל אי אפשר לומר שהרשות מנהלת את העמותות. הרשות מפקחת באופן רחב על פעולת העמותות, והיא אחראית על העברת הכספים למתנדבות, אבל העמותות עצמן עצמאיות. בכל מקרה, הנקודה שלי היתה שזה שהן פועלות תחת הסמכה של רשות ממשלתית לא אומר שהן זוכות לסמכויות של משרד ממשלתי. לא שלמשרד ממשלתי אוטומטית מותר לשאול כל דבר שהוא רוצה, אבל הן אפילו לא זה.

אורח כתב:

במילא רגוע כתב:אני לא עורכת דין, וזה נושא מורכב, וייתכן שטעיתי שאמרתי שזה לא חוקי, אבל להבנתי חלק ממה שאתה אומר גם לא מסתדר. עמותת שירות לאומי היא לא במעמד של מעסיק, אבל היא גם לא במעמד של הצבא. ייתכן שכחלק מהמנדט של העמותות האלה ממשרד הביטחון הוא גם מסמיך אותן לסנן לפי כשירות רפואית, אבל זה לא נשמע לי סביר, גם כי אלו עמותות אזרחיות ולא חברות ממשלתיות וגם בהתחשב בסוג התפקידים שיש בשירות לאומי, שלמידעתי אף אחד מהם לא דורש בדיקת כשירות רפואית.

זה שהם יכולים לשאול וזה שמותר לך לענות עדיין לא אומר שזה חוקי. אנשים וחברות ועמותות עושים דברים לא חוקיים כל הזמן, ואף אחד לא מתייחס, והעולם ממשיך להסתובב. זה שהמנהלת מאפשרת לא אומר שמותר לה לאפשר. מחר היא גם תחליט לעשות תחקיר סיווג ביטחוני לכולם, גם זה נשמע לך סביר או חוקי? באיזה סיטואציה / איזו הצדקה יש בשירות לאומי לשאול אנשים אם הם השתחררו על סעיף נפשי ולשלוח אותם לאבחון כשירות? אני עדיין תוהה מה הטעם בשאלה. הכיוונים היחידים שזה לוקח אותי אליהם זה כיוונים של אפליה. אני לא יודע מה הטעם בשאלה, אבל יש לה טעם מר. אני לא יודע על סמך מה את אומר שעד עכשיו לא היה מקרה שבו מתנדב הוענש, זאת נשמעת אמירה גורפת אפילו בשביל מנכלית שלומית, שלא בהכרח יודעת כל מה שקורה בשטח בארגון, או מה קורה בארגונים אחרים, ואתה לא מנכלית שלומית, נכון? ומבחינתי, לשלוח אנשים שיצאו עם סעיף נפשי לאבחון, בשביל שירות לאומי, זה כבר סוג של עונש, גם אם אחרי זה לא מפלים.

ועוד דבר שחשוב לציין - רשות השירות הלאומי אזרחי היא רשות מנהלית (תחת משרד המדע והטכנולוגיה).

במילא רגוע כתב:אני לא עורכת דין, וזה נושא מורכב, וייתכן שטעיתי שאמרתי שזה לא חוקי, אבל להבנתי חלק ממה שאתה אומר גם לא מסתדר. עמותת שירות לאומי היא לא במעמד של מעסיק, אבל היא גם לא במעמד של הצבא. ייתכן שכחלק מהמנדט של העמותות האלה ממשרד הביטחון הוא גם מסמיך אותן לסנן לפי כשירות רפואית, אבל זה לא נשמע לי סביר, גם כי אלו עמותות אזרחיות ולא חברות ממשלתיות וגם בהתחשב בסוג התפקידים שיש בשירות לאומי, שלמידעתי אף אחד מהם לא דורש בדיקת כשירות רפואית.

זה שהם יכולים לשאול וזה שמותר לך לענות עדיין לא אומר שזה חוקי. אנשים וחברות ועמותות עושים דברים לא חוקיים כל הזמן, ואף אחד לא מתייחס, והעולם ממשיך להסתובב. זה שהמנהלת מאפשרת לא אומר שמותר לה לאפשר. מחר היא גם תחליט לעשות תחקיר סיווג ביטחוני לכולם, גם זה נשמע לך סביר או חוקי? באיזה סיטואציה / איזו הצדקה יש בשירות לאומי לשאול אנשים אם הם השתחררו על סעיף נפשי ולשלוח אותם לאבחון כשירות? אני עדיין תוהה מה הטעם בשאלה. הכיוונים היחידים שזה לוקח אותי אליהם זה כיוונים של אפליה. אני לא יודע מה הטעם בשאלה, אבל יש לה טעם מר. אני לא יודע על סמך מה את אומר שעד עכשיו לא היה מקרה שבו מתנדב הוענש, זאת נשמעת אמירה גורפת אפילו בשביל מנכלית שלומית, שלא בהכרח יודעת כל מה שקורה בשטח בארגון, או מה קורה בארגונים אחרים, ואתה לא מנכלית שלומית, נכון? ומבחינתי, לשלוח אנשים שיצאו עם סעיף נפשי לאבחון, בשביל שירות לאומי, זה כבר סוג של עונש, גם אם אחרי זה לא מפלים.

במילא רגוע כתב:אני לא עורכת דין, וזה נושא מורכב, וייתכן שטעיתי שאמרתי שזה לא חוקי, אבל להבנתי חלק ממה שאתה אומר גם לא מסתדר. עמותת שירות לאומי היא לא במעמד של מעסיק, אבל היא גם לא במעמד של הצבא. ייתכן שכחלק מהמנדט של העמותות האלה ממשרד הביטחון הוא גם מסמיך אותן לסנן לפי כשירות רפואית, אבל זה לא נשמע לי סביר, גם כי אלו עמותות אזרחיות ולא חברות ממשלתיות וגם בהתחשב בסוג התפקידים שיש בשירות לאומי, שלמידעתי אף אחד מהם לא דורש בדיקת כשירות רפואית.

זה שהם יכולים לשאול וזה שמותר לך לענות עדיין לא אומר שזה חוקי. אנשים וחברות ועמותות עושים דברים לא חוקיים כל הזמן, ואף אחד לא מתייחס, והעולם ממשיך להסתובב. זה שהמנהלת מאפשרת לא אומר שמותר לה לאפשר. מחר היא גם תחליט לעשות תחקיר סיווג ביטחוני לכולם, גם זה נשמע לך סביר או חוקי? באיזה סיטואציה / איזו הצדקה יש בשירות לאומי לשאול אנשים אם הם השתחררו על סעיף נפשי ולשלוח אותם לאבחון כשירות? אני עדיין תוהה מה הטעם בשאלה. הכיוונים היחידים שזה לוקח אותי אליהם זה כיוונים של אפליה. אני לא יודע מה הטעם בשאלה, אבל יש לה טעם מר. אני לא יודע על סמך מה את אומר שעד עכשיו לא היה מקרה שבו מתנדב הוענש, זאת נשמעת אמירה גורפת אפילו בשביל מנכלית שלומית, שלא בהכרח יודעת כל מה שקורה בשטח בארגון, או מה קורה בארגונים אחרים, ואתה לא מנכלית שלומית, נכון? ומבחינתי, לשלוח אנשים שיצאו עם סעיף נפשי לאבחון, בשביל שירות לאומי, זה כבר סוג של עונש, גם אם אחרי זה לא מפלים.

במילא רגוע כתב:אני רוצה לחדד משהו. לא רק שהם לא יכולים לבדוק את זה, זה גם לא חוקי לשאול אותך על איזה סעיף קיבלת פטור. מידע רפואי הוא מידע חסוי ואין להם זכות לדרוש ממך לפרט על איזה סעיף שחררו אותך. אם יש להם הצדקה לבדוק כשירות, ואני די בטוח שאין להם, לכל היותר הם יכולים להפנות אותך שתעבור בדיקת כשירות אצל רופא (שלך או שלהם) והרופא בתורו רשאי רק לחתום על אישור שאתה כשיר לתפקיד. אז שיהיה לך ברור שהיא שיקרה לך שהיא צריכה את המידע הזה. אני לא יודע כמה אתה רוצה להתעקש איתם, אבל שתדע שהצדק איתך.

asasdin כתב:בבקשה צריך קצת עזרה אם מישהו מבין משהו בשירות לאומי,
אוקי אז אני עומד לקבל את הפטור אוטוטו נשאר לי וועדה רפואית שזה חרטא...
שירתתי 3 חודשים ואני רוצה להמשיך בשירות לאומי - זה נישמע לי ממש כיף דווקא להמשיך לשנה עם עוד אנשים כמוני שמעדיפים את זה על הצבא,
אז השארתי מייל בעמותת שלומית שמצאתי בגוגולל והתקשרו אלי עכשיו ודיברתי עם מישהי בטלפון ,7 דקות רק מסרתי פרטים על עצמי עד שהיא שאלה על מה קיבלתי פטור ,ואז אמרתי לה "רפואי" כי אני לא רוצה לומר לה שסתם העדפתי את זה על הצבא ,כאילו כן נכנסתי לדיכאון אבל לא ברמה שסיפרתי לקבן ולפסיכי כי הרי ככה זה , ואז היא אמרה שהיא חייבת לדעת על מה הפטור רפואי או נפשי,אמרתי לה שאני לא יודע אם אני רוצה לספר ואני יחזור אליה עם תשובה כשיהיה לי פטור ביד
אז מישהו פה יודע אולי אם אני באמת חייב לספר להם , ואם הם יכולים לבדוק ולדעת על מה הפטור ואיזה סעיף בדיוק?
היא אמרה לי שלדוגמה אם אני אומר שהפטור על נפשי אז הם רוצים שאני ידבר עם פסיכולוגית/פסיכיאטר כדי לאשר שאני כשיר
אני לא יודע אם להגיד את האמת פשוט