קול קורא לתאגד!

[Anonymous]

צהרי יום שישי מרנינים ידידי המלומדים!
אני בטוח שעל אף אחד לא פסחה הידיעה המגוחכת שכמה פרנסי מדינה שהם גם גנרלים בדימוס ממש במקרה, החליטו להעלות על נס רגע לפני שהם נבעתים מתוך הולוו שלהם ומכסא העור הנוח שלהם.
לא מספיק שהחיים פה במדינה הם רחוק מלהיות זבי חלב ודבש, חבורה של בריונים מיליטריסטים, מדיפי צחנה של שחיתות קמו לפני כמה ימים והראו פעם נוספת, מיני פעמים רבות כבר, עד כמה הכול כאן רקוב עד היסוד, עד כמה המקום היפה הזה הוא בעצם מלכודת ועד כמה שהם אינם ראויים להוביל את המדינה הזאת.
למען הגילוי הנאות, אני כמיני רבים בחרתי שלא לקחת חלק בצה"ל ולאחר שנה וחצי של שירות מאוד פעיל פרשתי. בטרם התגייסותי לצבא הייתי מורעל, חלמתי קרבי אפילו שהייתי בן יחיד ופעמים רבות רבתי אם הורי שבסוף וכמעט נשברו וחתמו. למרות שלא הגעתי לאן שרציתי המשכתי לחפש איפה לתרום, במסגרת תחומי קידמתי תהליכים, סייעתי למיני אנשים ויזמתי, אך כול רעיון שהעלתי,נגמר בסופו של יום ברמיזה "שב ואל תתבלט מידי" או "יש אנשים שלא יחתכו את הענף שהם יושבים עליו" ובסופו של דבר דחקו אותי לחדר שלי. בנוסף ראיתי גם את השחיתות שחגגה בצבא ואת בזבוז המשאבים הגדול, מיום ליום זה נהיה בלתי נסבל ובסוף החלטתי שאם אני לא אוכל לשפר, אז לפחות לא אקח חלק והועזבתי. בתועדת השחרור שלי פסק המשורר: החייל: יצירתי, יוזם, ממלא אחר ההוראות בקפידה,ממושמע ואינטליגנטי.
כן חלפו מאז כבר כמעט 8 חודשים, עסקתי בעשייה, יזמתי, יצרתי וכבר שחכתי את הימים העברו, כאילו מעולם לא עברתי בשערי הבקו"ם מעולם, כיאלו נרדמתי ביום גיוסי והתעוררתי ביום שחרורי והמשכתי לחיות. כן, פה ושם הייתי שומע כול מיני קולות "תעשו למשטמתים ככה ותעשו למשטמתים ככה" אבל לא יחסתי לזה משמעות והמשכתי בשלי. אך "ההבקרה" הנוחכית גודשת את הסאה! ביום שבה פרנסי המדינה הגאונים יציאו את הגזרה הזאת מהכוח אל הפעול הוא היום שישבר המתרס האחרון שמנע מלהפוך את ישראל לחברה צבאית נטו. ידידי באותו  יום אנחנו נחזה במחזה או שמע חזיון מרהיב בעונה לשם:"רמיסת הדמוקרטיה הישראלית ופתחו של יום חדש-ישראל כמדינת מנדט צבאי" ומשם הדרך קצרה ביותר לסוף.
שואל אני את העצמי, האין לנו במה להתעסק? האם שדרות לא מופגזת מידי יום?, האם חיילינו החטופים כבר חזרו לחיק משפחותיהם? האם האלימות החברתית כבר פסקה? האם החינוך שלנו השתפר? האם אין כבר תאונות דרכים? האם השחיתות והבורות כבר הפסיקו לחגוג על גבו של האזרח? גמור אומר אני כי אם נפנה שאלות אלה לפרסני המדינה התשובה תהיה "…………………(שקט)………………..". כי בעוד הם מערבבים צואה נוזלית בסיר המדינה מתפרקת להם מאוחרי הגב, אז ככה זה תמיד פה, מטפלים במה שהוא לא סדר עדיפות עליונה, כן ובמקום לנהוג בשכל טהור ולעודד גיוס במקום להתנקש במשתמטים הם פועלים בכוח השריר, וידעו כי המוח תמיד חזקה יותר מהכוח וזה הוכח, אם נסתכל אחורה בהיסטוריה שלנו, העם היהודי שרד בזכות היותו חכם, בזכות כוח החומכה שלו וחוזר חלילה במלחמת העצמאות, ששת הימים והכיפורים, תמיד היינו בנחיתות מספרית אבל "בתחבולה עשינו לנו מלחמה" וקצרנו נצחונות מדהימים. האם בגלל שהעם היהודי קיבל מדינה הוא נהיה טיפש גמור? כן מהיקש פשוט, זה מה שקרה.
מספיק שבמדינה הזאת כלום לא מוערך מזווית עין נכונה ומקרטריון נכון והכול מונע ומושמן על ידי סיכת שקל חדש, עכשיו גאוני הדור שלנו מוסיפים עוד שמן למדורה. לא רחוק היום שהם יסתכלו סביבם וימצאו מדבר ושממה, בורות ועזבון, כי האזרח לא יסבול את זה בעוד מקומות אחרים יקבלו אותו בידיים פתוחות, ללא כול התחשבות איפה הוא התחפשן בצבא או על פי נתונים סטטיסטיים. חברים, אך הפכנו מארץ שמקבלת בברכה ומחבקת את נפגעי השואה לארץ שאוכלת יושביה ובכוח רוצה שהם יעזבו.
אי לכך, אני קורא לכול אדם שפוי, בין אם הוא יוצא צבא, מסיים צבא וכול שאר ההגדרות השיטחיות להתאגד, ביחד לעשות שינוי בפיסת האדמה הזאת! מספיק להתמין את הראש בחול, בואו נעמיד את המילה אמת ואת המילה צדק במקום שחיתות ושקר, בואו נקרא למי שעדיין שפוי לבוא לעזרתינו וביחד נגיד בקול:" ביזיוניים, מושחתים, לכו הביתה, אתם לא רואיים להנהיג את המדינה הזאת, אתם לא ראויים להנהיג שום דבר". באותו נפעל ביחד כדי לדחוף את כוחות הפרוגרסיה ולהוקיע את כוחות הריגרסיה.
ואסכם במשל מפי פילוסוף שאת שמו לא אזכור:" ובאם אפגוש צבא של דחלילים מובל על ידי אריה, אירא יותר מאשר באם אפגוש בצבא של אריות מובל על ידי דחליל".
 
חברי, אני מבקש, דאגו שמהמסמך הזה יפשוט כמו מגפה, כמו אש בשדה קוצים, בכול רחבי הרשת שכולם ידעו שהגיע הזמן להביא את השינוי!
"we are the young, the new generation,we are the only one, we are the only one that can make the change".
רות סוף, שלכם,
              בריגדיר סבארי ואזרח מודאג!

[Anonymous]

איזה שפה מליצית……. חחחח…
אני איתך אחי, עד הסוף.

[Anonymous]

ובכן ידידי בריגדיר סבארי כיף לשמוע ממך שוב.. כתיבה מעולה כמו תמיד! אתה יודע אחי, אני איתך עד הסוף, ככה זה היה בשירות הקצר שלנו וככה זה עכשיו!אם אנחנו לא נרים את הכפפה, מי כן?

[מאת]

תגובות