הודעה על ידי The_animal » 29 ספטמבר 2014 19:27
אני לא בטוח אם המידע הזה עוזר לעריקות . בכול מקרה בואו נתחיל ..
בזמן האחרון אני קורא הודעות חדשות בפורום והשאלה הנפוצה ביותר שעולה מהן היא מה עושים ? איך מתקדמים וכו' אז החלטתי לנסות לעזור לכם
אני מצטט כמה מהחוות דעת שקיבלתי בדרך לשחרור המיוחל .
פסיכיאטר בחדר מיון רגיל :
אז קודם כול למי שלא מכיר מכתב מפסיכיאטר ממיון תמיד נכתב עם הכותרת מיכתב מחלקה דחופה.
שזה כבר עושה איזה שהוא אפקט רציני
דבר נורא חשוב אל תאבחנו את עצמכם . הסברים כמו אני עומד להשתגע . הם הוכחה מוצקת שאתם ממש לא בדרך לשמה וזו רק היסטריה .
אבל אם פשוט תספרו לפסיכיאטר דברים לא הגיונים שאתם עושים ומרגישים ותעמדו על שלכם שזה מצב נורמלי . תרגמתם את זה שהשתגעתם לשפה הפסיכיאטרית . ועכשיו בואו נתחיל אז קדימה .
זה מתחיל ב "מחלה נוכחית"-פירוט על עצמכם והמצב בבית ועל מה אתם מתלוננים .
לאחר מכן כול התוכן של השיחה נכתב מה אמרתם לפסיכיאטר והאם ההורים הוסיפו משהו לדוגמא "ההורים מוסיפים הוספה החרפה למצבו של בנם"
זה בעיקר הבשר של המכתב .
לאחר מכן הבדיקה-
אני מצטט מהמכתב שלי
בהכרה מלאה מתמצא היטב בכול המישורים מדבר בקול שקט מאורגן בהופעתו .
ואז הם מוסיפים אתה מה שאתה מתאר שעובר עליך .
במקרה שלי הם תמיד בדקו עם יש סימנים המעידים על הפרעה אפקטיבית מאג'ורית .
וכמובן מחשבות אובדניות והאפקט (התרשמות של הפסיכיאטר ממצבכם.שמסביר את המצב הנפשי. )
עוד דבר שנבדק הוא השיפוט והתובנה .
במידה ואתה רוצים להחריף את המכתב התובנה היא כלי חזק
דוגמא, ביימתם מחשבות שווא של רדיפה או של גדלות ושואלים אתכם תמיד בעקיפין אם הבנתם מזה משהו או אם בניתם על ההבנה שלכם דברים .
דוגמא -קיבלתם סימנים מהכלב שאתם המשיח ואז ישאלו אתכם איך הבנתם את זה ואתם עונים הכלב אמר לי שיש לי כוחות על וכתוצאה מזה הבנתי שאני חייב להציל את העולם ואני מציל אותו בכך שאני עושה כך וכך(דבר לא הגיוני) .
ולפני השלב הבא שהוא סיכום ודיון יש טבלה עם האבחנה שקיבלתם .
ואז הסיפור הפסיכיאטר מסכם את כול הפגישה ומציע את העזרה שלו לגורם המוסמך שזה או קב"ן או פסיכיאטר .
המכתב הזה יכול להיות מפתח לפגישה עם פסיכיאטר בברה"ן מניסיון
זוהי הדוגמא למכתב ממיון
כמובן שאתה יכולים להחריף אותו כרצונכם .
הפנייה למיון מביקור רופא :
עוד דבר שאני חייב להתייחס אליו הוא ביקור רופא .
לא פעם ולא פעמיים קראתי שהרופא פשוט מסרב לתת הפניה למיון . או שאין אפשרות לתת גימלים מעבר למכסה של 4 בשבוע .
אז גם לזה יש פתרון מניסיון ,
א' באים תמיד עם ההורים אפשר גם עם בן או בת זוג(למי שאין אפשרות) אבל יותר מומלץ הורים זה תמיד יותר אמין במקרה שאתם הולכים עם בני הזוג הם חייבים להיות תקיפים ולהסביר את המצב בצורה הטובה ביותר אחרת זה לא יעבוד כנל לגבי ההורים אך להורים יש יתרון של אמינות .
ב' חשוב מאוד להתאמץ ולהכנס לדמות שאתה מנסים להציג רק ככה זה יעבוד אם אתה דיכאוני אתה דיכאוני לא מדבר הרבה בלי מצב רוח והמבט ברצפה .
ג' ההורים חייבים להוביל את השיחה ולענות במקומכם תשובות חריפות מאוד לכעוס לדמות מצב אמיתי ולהיות נחושים להשיג את המטרה שלכם מניסיון אין לכם מושג כמה זה עוזר .
ד' התהליך הזה לוקח קצת זמן אז לא להתייאש לזכור אם לא בפעם הזאת אז בפעם אחרת .
ה' כדי לקבל הפניה למיון אתם חייבים לשדר נואשות אם אתם חרדתיים לצעוק בחדר להסביר את המצב .
אם אתם בדיכאון מי שמלווה אתכם חייב לעשות את העבודה באגרסיביות ולהסביר כמה המצב קשה
אם אתם הלכתם על מחלות נפש (לא מומלץ) לנסות להתנהג פסיכוטים ליד הרופא בביקור רופא .
שומעים קולות (לבקש מהרופא שיגיד לאיזה שם שתמציאו לכם להפסיק להגיד שאתם לבד בעולם וכו')
מחשבות שווא(אני אלוהים אני כלב אני כול יכול וכו')
פרנויות (מרעילים לי את האוכל ,אני לא נכנס לחנויות כי הצבא יכול לראות אותי במצלמות וכו')
ו' נורא נורא נורא חשוב לנפח דברים כמו אצל משקית ת"ש חח . זה מאוד יעזור לכם ויוסיף לכם נפח לדמות .
גימלים באופן ידני
ועכשיו לקבלת גימלים גם אחרי שנגמרת המכסה של ארבעת הגימלים לשבוע.
אז קודם כול תכירו את המושג "לרשום גימלים באופן ידני" .
צעד מקדים חשוב לבוא עם מכתבים רצוי שיהיו חריפים שיסבירו את המצב ושיביהרו לרופא שאתם והצבא לא נועדתם להיות ביחד .
להסביר את המצב שאתם פשוט לא יכולים לחזור לבסיס בגלל הדיכאון(יש החרפה במצב ואתה יכולים להכנס לסכנת חיים )
לגבי חרדות אם תציגו אותם כמו שצריך אף רופא לא יקח אחריות על סיכון שתכנסו לפסיכוזה .
אני אתן לכם דוגמא עליי:
חייל שסובל מחרדות אובחן על ידי פסיכאטרים והבעיה קיימת . מומלץ לחזור לפסיכיאטר צבאי .
מצב כללי-נמצא בחרדה .
המלצות להמשך טיפול -
חייל ניצל את מכסת הגימלים המקסימלית אינו מסוגל לתפקד מומלץ כ3 גימלים .
ועכשיו מיון פסיכיאטרי
לא מומלץ אבל גם לזה אנחנו מגיעים שהצבא דוחק אותנו לפינה .
אז ככה קודם כול כמה כללים .
א' מיון פסיכיאטרי הוא לא מיון רגיל וחשוב להיות זהירים במה שאתה אומרים.(אפרט בהמשך )
ב' אם המטרה שלכם היא לא אשפוז אלא רק חוות דעת לא הוציא את המילה התאבדות אפילו בצחוק .
ג' אם אתם מרגישים שבית חולים היא החתיכה האחרונה שחסרה לכם בפאזל , ובמידה ואתם בטוחים שאשפוז הוא מה שיעזור לכם ישנן שתי אפשריות
הראשונה היא שאתה יכולים לאשפז את עצמכם מרצון והשנייה לגרום לכך שיאשפזו אתכם (במצבים של פגיעה עצמית , או פגיעה באחרים )
ד' החוות דעת בעלות השפעות כבדות יותר לטוב ולרע וחשוב לדעת מה אתם רוצים מעצמכם כאן . (חשוב לא לפגוע בעתיד שלכם )
אז בואו נתחיל , בדרך כלל או שתטופלו על ידי פסיכיאטר מומחה או בכיר או מנהל מחלקה
המכתב מתחיל בתאריך הקבלה והתאריך השחרור. שם וכו'
לאחר מכן אבחנות
ואז דיון וסיכום - שגם מתואר מה שאתה מספרים ומה ההורים מוסיפים אותו הגברת בשינוי אדרת כמו במיון רגיל וכמו בכול פגישה עם פסיכיאטר אחר .
רק שאם הם רושמים שצריך להפנות אותך לוועדה פסיכיאטרית בצבא רוב הסיכויים שהם שבצבא ילכו אחרי ההחלטה הזאת
או שלפחות תקבלו פגישה עם פסיכיאטר.
אני מצטער שלא כתבתי על אשפוזים ודברים כאלו עשיתי את זה מהסיבות פשוטות אני לא תומך בזה ואין לי ניסיון בזה
בברכת הצלחה לכולנו
תהנו!
אני לא בטוח אם המידע הזה עוזר לעריקות . בכול מקרה בואו נתחיל ..
בזמן האחרון אני קורא הודעות חדשות בפורום והשאלה הנפוצה ביותר שעולה מהן היא מה עושים ? איך מתקדמים וכו' אז החלטתי לנסות לעזור לכם
אני מצטט כמה מהחוות דעת שקיבלתי בדרך לשחרור המיוחל .
[b]פסיכיאטר בחדר מיון רגיל :
[/b]אז קודם כול למי שלא מכיר מכתב מפסיכיאטר ממיון תמיד נכתב עם הכותרת מיכתב מחלקה דחופה.
שזה כבר עושה איזה שהוא אפקט רציני
דבר נורא חשוב אל תאבחנו את עצמכם . הסברים כמו אני עומד להשתגע . הם הוכחה מוצקת שאתם ממש לא בדרך לשמה וזו רק היסטריה .
אבל אם פשוט תספרו לפסיכיאטר דברים לא הגיונים שאתם עושים ומרגישים ותעמדו על שלכם שזה מצב נורמלי . תרגמתם את זה שהשתגעתם לשפה הפסיכיאטרית . ועכשיו בואו נתחיל אז קדימה .
זה מתחיל ב "מחלה נוכחית"-פירוט על עצמכם והמצב בבית ועל מה אתם מתלוננים .
לאחר מכן כול התוכן של השיחה נכתב מה אמרתם לפסיכיאטר והאם ההורים הוסיפו משהו לדוגמא "ההורים מוסיפים הוספה החרפה למצבו של בנם"
זה בעיקר הבשר של המכתב .
לאחר מכן הבדיקה-
אני מצטט מהמכתב שלי
בהכרה מלאה מתמצא היטב בכול המישורים מדבר בקול שקט מאורגן בהופעתו .
ואז הם מוסיפים אתה מה שאתה מתאר שעובר עליך .
במקרה שלי הם תמיד בדקו עם יש סימנים המעידים על הפרעה אפקטיבית מאג'ורית .
וכמובן מחשבות אובדניות והאפקט (התרשמות של הפסיכיאטר ממצבכם.שמסביר את המצב הנפשי. )
עוד דבר שנבדק הוא השיפוט והתובנה .
במידה ואתה רוצים להחריף את המכתב התובנה היא כלי חזק
דוגמא, ביימתם מחשבות שווא של רדיפה או של גדלות ושואלים אתכם תמיד בעקיפין אם הבנתם מזה משהו או אם בניתם על ההבנה שלכם דברים .
דוגמא -קיבלתם סימנים מהכלב שאתם המשיח ואז ישאלו אתכם איך הבנתם את זה ואתם עונים הכלב אמר לי שיש לי כוחות על וכתוצאה מזה הבנתי שאני חייב להציל את העולם ואני מציל אותו בכך שאני עושה כך וכך(דבר לא הגיוני) .
ולפני השלב הבא שהוא סיכום ודיון יש טבלה עם האבחנה שקיבלתם .
ואז הסיפור הפסיכיאטר מסכם את כול הפגישה ומציע את העזרה שלו לגורם המוסמך שזה או קב"ן או פסיכיאטר .
[b]המכתב הזה יכול להיות מפתח[/b] לפגישה עם פסיכיאטר בברה"ן מניסיון
זוהי הדוגמא למכתב ממיון
כמובן שאתה יכולים להחריף אותו כרצונכם .
[b]הפנייה למיון מביקור רופא :[/b]
עוד דבר שאני חייב להתייחס אליו הוא ביקור רופא .
לא פעם ולא פעמיים קראתי שהרופא פשוט מסרב לתת הפניה למיון . או שאין אפשרות לתת גימלים מעבר למכסה של 4 בשבוע .
אז גם לזה יש פתרון מניסיון ,
א' באים תמיד עם ההורים אפשר גם עם בן או בת זוג(למי שאין אפשרות) אבל יותר מומלץ הורים זה תמיד יותר אמין במקרה שאתם הולכים עם בני הזוג הם חייבים להיות תקיפים ולהסביר את המצב בצורה הטובה ביותר אחרת זה לא יעבוד כנל לגבי ההורים אך להורים יש יתרון של אמינות .
ב' חשוב מאוד להתאמץ ולהכנס לדמות שאתה מנסים להציג רק ככה זה יעבוד אם אתה דיכאוני אתה דיכאוני לא מדבר הרבה בלי מצב רוח והמבט ברצפה .
ג' ההורים חייבים להוביל את השיחה ולענות במקומכם תשובות חריפות מאוד לכעוס לדמות מצב אמיתי ולהיות נחושים להשיג את המטרה שלכם מניסיון אין לכם מושג כמה זה עוזר .
ד' התהליך הזה לוקח קצת זמן אז לא להתייאש לזכור אם לא בפעם הזאת אז בפעם אחרת .
ה' כדי לקבל הפניה למיון אתם חייבים לשדר נואשות אם אתם חרדתיים לצעוק בחדר להסביר את המצב .
אם אתם בדיכאון מי שמלווה אתכם חייב לעשות את העבודה באגרסיביות ולהסביר כמה המצב קשה
אם אתם הלכתם על מחלות נפש (לא מומלץ) לנסות להתנהג פסיכוטים ליד הרופא בביקור רופא .
שומעים קולות (לבקש מהרופא שיגיד לאיזה שם שתמציאו לכם להפסיק להגיד שאתם לבד בעולם וכו')
מחשבות שווא(אני אלוהים אני כלב אני כול יכול וכו')
פרנויות (מרעילים לי את האוכל ,אני לא נכנס לחנויות כי הצבא יכול לראות אותי במצלמות וכו')
ו' נורא נורא נורא חשוב לנפח דברים כמו אצל משקית ת"ש חח . זה מאוד יעזור לכם ויוסיף לכם נפח לדמות .
[b]גימלים באופן ידני [/b]
ועכשיו לקבלת גימלים גם אחרי שנגמרת המכסה של ארבעת הגימלים לשבוע.
אז קודם כול תכירו את המושג "לרשום גימלים באופן ידני" .
צעד מקדים חשוב לבוא עם מכתבים רצוי שיהיו חריפים שיסבירו את המצב ושיביהרו לרופא שאתם והצבא לא נועדתם להיות ביחד .
להסביר את המצב שאתם פשוט לא יכולים לחזור לבסיס בגלל הדיכאון(יש החרפה במצב ואתה יכולים להכנס לסכנת חיים )
לגבי חרדות אם תציגו אותם כמו שצריך אף רופא לא יקח אחריות על סיכון שתכנסו לפסיכוזה .
אני אתן לכם דוגמא עליי:
חייל שסובל מחרדות אובחן על ידי פסיכאטרים והבעיה קיימת . מומלץ לחזור לפסיכיאטר צבאי .
מצב כללי-נמצא בחרדה .
המלצות להמשך טיפול -
חייל ניצל את מכסת הגימלים המקסימלית אינו מסוגל לתפקד מומלץ כ3 גימלים .
[b]ועכשיו מיון פסיכיאטרי [/b]
לא מומלץ אבל גם לזה אנחנו מגיעים שהצבא דוחק אותנו לפינה .
אז ככה קודם כול כמה כללים .
א' מיון פסיכיאטרי הוא לא מיון רגיל וחשוב להיות זהירים במה שאתה אומרים.(אפרט בהמשך )
ב' אם המטרה שלכם היא לא אשפוז אלא רק חוות דעת לא הוציא את המילה התאבדות אפילו בצחוק .
ג' אם אתם מרגישים שבית חולים היא החתיכה האחרונה שחסרה לכם בפאזל , ובמידה ואתם בטוחים שאשפוז הוא מה שיעזור לכם ישנן שתי אפשריות
הראשונה היא שאתה יכולים לאשפז את עצמכם מרצון והשנייה לגרום לכך שיאשפזו אתכם (במצבים של פגיעה עצמית , או פגיעה באחרים )
ד' החוות דעת בעלות השפעות כבדות יותר לטוב ולרע וחשוב לדעת מה אתם רוצים מעצמכם כאן . (חשוב לא לפגוע בעתיד שלכם )
אז בואו נתחיל , בדרך כלל או שתטופלו על ידי פסיכיאטר מומחה או בכיר או מנהל מחלקה
המכתב מתחיל בתאריך הקבלה והתאריך השחרור. שם וכו'
לאחר מכן אבחנות
ואז דיון וסיכום - שגם מתואר מה שאתה מספרים ומה ההורים מוסיפים אותו הגברת בשינוי אדרת כמו במיון רגיל וכמו בכול פגישה עם פסיכיאטר אחר .
רק שאם הם רושמים שצריך להפנות אותך לוועדה פסיכיאטרית בצבא רוב הסיכויים שהם שבצבא ילכו אחרי ההחלטה הזאת
או שלפחות תקבלו פגישה עם פסיכיאטר.
אני מצטער שלא כתבתי על אשפוזים ודברים כאלו עשיתי את זה מהסיבות פשוטות אני לא תומך בזה ואין לי ניסיון בזה
בברכת הצלחה לכולנו
תהנו!