קראו

[Anonymous]

אני לא אבוא ואתקוף אתכם כמו שאר המורעלים שהמילה סרבנות בכלל לא קיימת בלקסיקון שלהם
אני ממש לא מורעל, רחוק מזה. השירות הצבאי שלי הייתה התקופה הכי שחורה בחיים שלי, אבל אתם יודעים מה? אני שמח שעשיתי את זה. היה לי קשה והתמודדתי עם זה. התגייסתי כלוחם מורעל כמו שאר פליטי קורסי ההכנה לצה"ל ושטופי המוח ואחרי חודש סחטו ממני כל טיפת רעל שהייתה בי. למדתי לשנוא את הצבא ולהצטער על היום שסימני "לוחם" במנילה
אבל נשארתי, עשיתי מה שביקשו ממני, ירקתי דם ואכלתי בוץ. כבר לא היה איכפת לי מהמדינה, מלשאת חלק בנטל, התרומה וכל הממבו ג'בו שדוחפים לך למוח בהרצאות של הקצינים שבאים לבי"ס. עשיתי את זה נטו בשבילי. שאני אברח ממשהו קשה? בחיים לא! ספגתי הכל ואני שמח שעשיתי את זה. היום אני בוגר יותר, חזק יותר נפשית (ופיזית) ויכול להתמודד עם בעיות בלי לפחד.
לאחי הקטן המלצתי ללכת בדרכי ולהתגייס ליחידה שאני הייתי בה. גם הוא ירק דם בגיבוש והתקבל. לאחר מכן עבר את כל מה שאני עברתי והיום אחרי שנה וארבעה חודשים אני שמח לראות שהוא סיים מסלול באחת היחידות המובחרות של צה"ל. היום אני מסתכל עליו ומתמלא גאווה. אחי הקטן, הילד השחום הרזה והמפונק שלמדתי להכיר השתנה רק לטובה. אותו ילד שפחדתי שלא יצא ממנו כלום כי הוא מפחד מכל אתגר קטן שעומד בדרכו, עכשיו יכול ללמד את ההורים שלי על בגרות
אני לא בז לכם, אני מרחם עליכם. הלוואי והייתה לי דרך מספיק טובה להראות לכם שזאת כן הדרך הנכונה, אבל אתם נעולים על הדיעה שלכם ש"צבא יהרוס לך את החיים" ועכשיו יש את האתר הזה שיהפוך אתכם גם לגיבורים, אז מי יכול נגדכם עכשיו? בטח לא אני
למה מרחם? לא איכפת לי מזה שאתם לא נושאים בנטל, מתנהגים באנוכיות ועוד מתרצים את זה באידאולוגיה, אולי קצת… אבל לא מספיק בשביל שאקדיש מזמני לכתוב את ההודעה הזאת. מה שכן, קשה לי לראות אנשים פחדנים, אנשים שמוותרים לעצמם ובורחים מבעיות. ומה יהיה שתקימו משפחה ותצטרכו לעבוד בשביל לפרנס אותם? מה עם העבודה שאתם עובדים בה לא תהיה לטעמכם? תברחו גם מזה? זאת דוגמא קיצונית אבל מה שאני מנסה להגיד פה זה שהחיים לא קלים, תמיד יהיו קשיים ואתגרים ולא תמיד תוכלו לברוח מהם.
כשאני מסתכל היום על אנשים בגילי שלא עשו צבא ומשווה אותם לאלה שכן יש הבדל של שמיים וארץ
אבל  שוב, לא מקומי להטיף לכם וגם ממש לא איכפת לי
 
נ.ב
לכל התגובות כגון "ימורעללל לך מפה לא בה לי לאסות צבה מה תעסה לי?"- שמרו אותם לעצמכם, אבל אני אשמח לשמוע תגובה עניינית

[Anonymous]

שלום לך חביבי.
קודם כל תודה על זה שבאת ושיתפת אותנו, אבל להגיד למישהו שאתה מרחם עליו מבחינתי קצת שקול לקללה. בחיי, אני לא צריך שתרחם עליי.
נכון, אני זוכר את השיחה שלי עם הקב"נית, שבאתי ואמרתי לה שאני מעוניין לצאת. (הייתי ביחסים מספיק קרובים איתה בשביל לדבר איתה "דוגרי".
והיא ענתה: אתה בורח, לברוח זה לא הפתרון.
אני שמח שהצבא עשה אותך גבר ובוגר, שיצא לך מזה משהו,
אתה חייב להבין אבל שמבחינתי ומבחינת רבים אחרים הצבא לא עבד ככה,
הצבא לא ביגר אותי, לא גרם לי להתפתח, רק תקע אותי וגרם לי להכנס לדיכאון.
מבחינתי זאת לא היתה בריחה, יציאה כן, אבל לא בריחה.
אתה חושב שלצאת מהצבא זאת הדרך הקלה, אני אישית לא חושב שזאת הבחירה הקלה, הייתי צריך להתמודד עם חברים, עם עצמי ועם אבא שלי שהוא איש צבא בהחלטתי לצאת,
להתמודד עם האזרחות בתור ילד בן 20 שיצא עכשיו זה לא קל, מה שהיה קל מבחינתי לעשות הוא דוקא להשאר בתפקיד הנחמד שהפילו עליי בסוף במטרה שאני אשאר.
ותעזוב, אני לא מצדיק את זה מבחינה אדאולוגית, אני מצדיק את זה מבחינה אישית והתפתחותית.
לא הייתי מתפתח שם, לא תרמתי שם, כן הייתי מעביר איכשהו עוד שנתיים שלא היו תורמות לי הרבה, ביצעתי לבסוף בחירה.
בנוסף לנושא הבריחה, אישית לא מצאתי הרבה הבדלים ביני לבין אלה שכן עשו צבא,
לדעתי הם אלה שלפעמים נתקעים בבועה של שלוש שנים בצבא בתפקיד חביב ותחת חסות ההורים שלהם.
נכון, כשיצאתי בן 20 לא ידעתי יותר מדי (הייתי עדיין ילד), אבל אחרי עבודה ואחרי טיול – (ועבודה וטיול הם לא דברים קלים) התחלתי לקבל פרופורציות, בגרות של אזרח.
כיום אני גר לבד במדינה זרה ולומד רפואה, קשה פה בטירוף, ישראלים שעשו שירות נשברים וחוזרים לארץ ואני לא. בוגר או לא בוגר אני לא יודע, כי אני עדיין רואה סדרות אנימציה יפניות, אבל מה לעשות, אני עומד בזה ולא בורח, עומד בהרבה דברים.
אני באמת מצטער חביבי, אבל כמה שנים אחרי השירות – אתה כבר לא רואה הבדל מהותי בין אלה שעשו שירות ואלה שלא עשו, החוסן הפיזי והחוסן המנטאלי שקיבלת בצבא זה לא בהכרח מה שעוזר באזרחות, וגם אני אכלתי חרא בצבא וגם לי זה עזר לקבל פרספקטיבה על החרא שיש אחרי זה.
אני מקווה שאתה מבין מה אני אומר ושהייתי מספיק ברור גם אם אתה לא מסכים איתי,
אתה מוזמן להמשיך להגיב בצורה עניינית.

[Anonymous]

שלום לך! נתחיל מזה שאני נמצא בתחילת שירות הקבע כנראה לפי הכינוי גם תוכל להבין היכן….
יש בדבריך נימה של התנשאות ולא רק מהסיום הלא מרשים שאתה שם את עצמך ברמה מעל האנשים שהחליטו שלא מעוניינים לשרת בצבא והם נמצאים ברובד התחתון של האנושות ע"י הדגמא מאוד שטחית, ואתה מעליהם כמובן.
נתחיל מזה שאחי הצעיר ממני בחר לא להתגייס לצבא, מפני שלא חייב לקפוץ מעל כל מכשול ששמים לך אלה אפשר להיות חכמים אם לא מעוניינים בכך ולעבור מסביב. כן, הוא עובד בעבודות שחורות והוא סובל אז כאן הוא מוכיח לעצמו שהוא מסוגל בדיוק כמו שאתה הוכחת לעצמך ע"י שירות בצבא.
הוא הכניס את חברתו להריון מאוד מוקדם ועכשיו הוא המפרנס, ולא הוא לא בורח.
רוב האנשים בעולם לא שירתו בצבא (מסיבות שאין חובת שירות, או סיבה אחרת זה כרגע לא משנה), וכשאני מסתכל על מוזיקאים, ספורטאים, מדענים או אנשים מדהימים ומצליחים אחרים בעולם שלא שירתו בצבא מולך כאן אני רואה הבדל של שמים וארץ.
כן גם מולי שאני משרת ביחידה מובחרת, זה לא שם אותי מעל אדם אחר. ההתייחסות צריכה להיות אישית, ולא כוללת, שטחית ועלובה כמו שאתה מציג אותה.
במידה ולא היתי מתגייס לצבא זה לא היה עושה אותי פחות/יותר טוב, בנאדם עם דעות ורגשות אמיתיים משלו שום דבר לא יזיז וישנה אותו מבפנים, גיוס למערכת כזאת או אחרת.
נמצאים כאן פריזטים כמו שנמצאים כאן גם אנשים נפלאים, ואתה שחושב שעברת את שלב "המורעלות" אתה עדיין עמוק שם רק בצורה יותר "מעודנת", שרק גורמת ליותר חלחלה. הגיע הזמן שנתייחס לדברים בפחות שטחיות, יש לנו מזל שהמלחמה שלנו היא נגד הערבים שהחלק שנלחם מהם בנו הוא כל-כך טיפש, גם החלק הטיפש הזה כבר מסכן אותנו יותר ויותר בגלל אנשים הדומים לך מבחינה שכלית ולא כמה אנשים שנמצאים באתר וקוראים לצבא להפוך למקצועי. כמובן גם יש כמה חולרות, אך זה לא נותן לך את הזכות לבוא לכאן כאדם שהוא מעל שאר החברים הנמצאים כאן.
מקווה שיום אחד נוכל להילחם למען מטרות קצת יותר חיוביות. להתראות!

[Anonymous]

quote קוראיםלישון:

אני לא אבוא ואתקוף אתכם כמו שאר המורעלים שהמילה סרבנות בכלל לא קיימת בלקסיקון שלהם
אני ממש לא מורעל, רחוק מזה. השירות הצבאי שלי הייתה התקופה הכי שחורה בחיים שלי, אבל אתם יודעים מה? אני שמח שעשיתי את זה. היה לי קשה והתמודדתי עם זה. התגייסתי כלוחם מורעל כמו שאר פליטי קורסי ההכנה לצה"ל ושטופי המוח ואחרי חודש סחטו ממני כל טיפת רעל שהייתה בי. למדתי לשנוא את הצבא ולהצטער על היום שסימני "לוחם" במנילה
אבל נשארתי, עשיתי מה שביקשו ממני, ירקתי דם ואכלתי בוץ. כבר לא היה איכפת לי מהמדינה, מלשאת חלק בנטל, התרומה וכל הממבו ג'בו שדוחפים לך למוח בהרצאות של הקצינים שבאים לבי"ס. עשיתי את זה נטו בשבילי. שאני אברח ממשהו קשה? בחיים לא! ספגתי הכל ואני שמח שעשיתי את זה. היום אני בוגר יותר, חזק יותר נפשית (ופיזית) ויכול להתמודד עם בעיות בלי לפחד.
לאחי הקטן המלצתי ללכת בדרכי ולהתגייס ליחידה שאני הייתי בה. גם הוא ירק דם בגיבוש והתקבל. לאחר מכן עבר את כל מה שאני עברתי והיום אחרי שנה וארבעה חודשים אני שמח לראות שהוא סיים מסלול באחת היחידות המובחרות של צה"ל. היום אני מסתכל עליו ומתמלא גאווה. אחי הקטן, הילד השחום הרזה והמפונק שלמדתי להכיר השתנה רק לטובה. אותו ילד שפחדתי שלא יצא ממנו כלום כי הוא מפחד מכל אתגר קטן שעומד בדרכו, עכשיו יכול ללמד את ההורים שלי על בגרות
אני לא בז לכם, אני מרחם עליכם. הלוואי והייתה לי דרך מספיק טובה להראות לכם שזאת כן הדרך הנכונה, אבל אתם נעולים על הדיעה שלכם ש"צבא יהרוס לך את החיים" ועכשיו יש את האתר הזה שיהפוך אתכם גם לגיבורים, אז מי יכול נגדכם עכשיו? בטח לא אני
למה מרחם? לא איכפת לי מזה שאתם לא נושאים בנטל, מתנהגים באנוכיות ועוד מתרצים את זה באידאולוגיה, אולי קצת… אבל לא מספיק בשביל שאקדיש מזמני לכתוב את ההודעה הזאת. מה שכן, קשה לי לראות אנשים פחדנים, אנשים שמוותרים לעצמם ובורחים מבעיות. ומה יהיה שתקימו משפחה ותצטרכו לעבוד בשביל לפרנס אותם? מה עם העבודה שאתם עובדים בה לא תהיה לטעמכם? תברחו גם מזה? זאת דוגמא קיצונית אבל מה שאני מנסה להגיד פה זה שהחיים לא קלים, תמיד יהיו קשיים ואתגרים ולא תמיד תוכלו לברוח מהם.
כשאני מסתכל היום על אנשים בגילי שלא עשו צבא ומשווה אותם לאלה שכן יש הבדל של שמיים וארץ
אבל  שוב, לא מקומי להטיף לכם וגם ממש לא איכפת לי
 
נ.ב
לכל התגובות כגון "ימורעללל לך מפה לא בה לי לאסות צבה מה תעסה לי?"- שמרו אותם לעצמכם, אבל אני אשמח לשמוע תגובה עניינית

זו חתיכת הודעה מניפולטיבית, אתה פתחת אותה כאילו אתה רוצה לבוא ולנהל איתנו דיון נורמלי בדרך של שלום ובסוף אתה מכניס בה כל כך הרבה רעל והתנשאות, לפי דעתי אתה לא שווה תגובה.
בכל מקרה, אני חושב שהתגובה של שועל ושייטת ממצה את הנושא

[Anonymous]

אוקיי, תגובה עניינית. אני שומע הרבה תסכול וכאב בהודעה שלך. אני שמח שיש לך דרך, לפחות חלקית, להתמודד איתם, דרך זה שאתה מתמקד בדברים הטובים שקיבלת (אין רע בלי טוב, זה לא הופך את הרע לטוב). לי נשמע שעדיין כמויות החרא, לא בוץ, שאכלת עדיין יושבות לך חזק בגרון ונדמה לך שלהקיא עלינו יעזור. איכשהו, אני בספק. שירוצ זה חוויה מאוד קשה ותובענית וגם אם עברת אותה בלי להתמוטט או להתפרק, נראה לי שיש לא מעט משקעים שכדאי שתנסה להתמודד איתם. ולחפש אנשים לריב איתם בשביל להרגיש מילימטר יותר צודק זה לא התמודדות, זה בריחה. בהצלחה. חשוב לי להוסיף שאני לא כותב את הדברים כדי לרדת עליך בעקיפין. באמת נשמע לי שאתה ברע ובעיקר שאתה עסוק בהכחשה. זה לא ממש הוכחה אבל אצלי עוררת תחושות שונות לגמרי ממה שאנשים אחרים שתוקפים פה בפורום עוררו בי. יש להניח שהתגובה הראשונה והשניה והשלישית שלך למה שכתבתי זה הכחשה. שאני מדבר שטויות, ולא מכיר אותך בכלל, ורק מחפש לרדת עליך ומתנשא עליך כאילו אתה צריך טיפול ואצלי הכל בסדר. אז רציתי לומר, אם הגעת עד לפה, שאני מקווה שתזכור שבאמת אין לי שום צורך או רצון לרדת עליך, ואני באמת לא מכיר אותך, רק קראתי הודעה אחת מסכנה שכתבת פה, ורק מזה עוררת בי תחושות חזקות של דאגה, אז אולי יש דברים בגו. במילא רגוע2008-1-24 14:45:18

[Anonymous]

לסווג כל דבר כבריחה זאת בורות. אני חושב שהתבלבלת, והמילה שחיפשת היא בחירה.מקווה שהבנת.

[Anonymous]

גם אם נגיד שאנחנו בורחים, זה לא אומר שאנחנו לא מתמודדים עם קשיים בחיים. יש אנשים שאתה בחיים אבל בחיים שלך וגם לא בחיים הבאים לא תבין מה הם עוברים בשלבים האלה של החיים, אנשים עם כל מיני בעיות – דיכאון, משפחה, מחלות, חברים, הכל!איך אתה בכלל מגיע לכאן ואומר שמי שלא עושה צבא הוא חלש והוא לא מתמודד עם בעיות בחיים ? כמו שאמרו תתייחס לכל מקרה בנפרד. אי אפשר להכליל. וגם לי נשמע שאתה עדיין עמוק בחרא.אתה יודע מה ? גם אחי עשה צבא, הנדסה קרבית עם זה עוזר לך. הוא לא היה מורעל, סתם רצה קרבי. אחרי כמה זמן גם הוא הבין שזה זבל והוא סיים את השרות. הוא אמר לי שהוא לא מתחרט רק מהסיבה שהוא חושב שזה יכול לפגוע בו בהמשך הדרך.אז בבקשה, אתה לא יודע מי מתמודד מול מה בחיי היום יום, ולפרנס משפחה זה חלק מחלום (לפחות שלי), אתה מוזמן להוציא את הכעס שלך בדרכים אחרות

[Anonymous]

אם צבא היה שלב ביולוגי בהתפתחות של בני האדם שכולנו צריכים לעבור, כמו גיל ההתבגרות או משבר גיל ה40, הייתי מבין מה אתה אומר בנוגע לזה שכולם צריכים לעבור את זה, ומי שלא עובר את זה בהצלחה הוא לא חזק כמו האחרים.אבל זה לא המצב. הצבא הוא גוף שהומצא על ידי בני אדם כמוני וכמוך, ולכן לא הגיוני שהוא יתאים לכל האנשים. (לדעתי ולפי הסטטיסטיקה הוא אפילו לא מתאים לרוב האנשים, אבל בו נאמר שרק אחוז קטן מהאנשים לא מתאימים לו בפועל, לצורך השיחה)אם כך, הגיוני לגמרי שהאחוז הקטן הזה של האנשים שלא מתאימים לצבא, לא רק שלא ירוויחו, יתבגרו או יתרמו בשירותם הצבאי, אלא יסבלו ויפסידו ממנו.עד כמה האחוז הזה גדול זה נתון לויכוח, כלומר, אתה יכול להגיד שרוב האנשים בפורום הזה בעצם כן יכולים לשרת אבל סתם מתחמקים, ואני יכול להגיד בדיוק ההפך, אבל הנקודה היא שבוודאות שנינו יכולים להסכים על זה (בהנחה ואתה מסכים עם מה שאמרתי למעלה) שלפחות לאנשים מסויימים, הצבא יכול רק להזיק ולא מתאים להם כלל.

[מאת]

תגובות