אורח נוסף כתב:הפסיכי הוא איש מקצוע, הוא יכול לקבל חוות דעת אך הוא לא פועל עליהן גרידא...אלא אם כן הוא לא רוצה לעשות יותר מדי, ומתחשק לו פשוט לתת לך מה שאתה רוצה תחת מה שהוא יכול. לדעתי הוא לא ידבר איתך יותר מדי, ישאל אותך מדי פעם כמה שאלות זניחות ואז ישאל מה אתה למעשה רוצה מחייו. ברגע הזה אתה יכול להגיד לו שאתה חפץ בשיחרור. במקרה שזה נראה לו אפשרי, הוא יגיד לך שהוא מזמן אותך לפגישה איתו ועם ההורים כדי להבהיר את המצב לגורם-התומך הראשוני בחייך. משם, עוד שבוע+ המתנה לוועדה רפואית. כמובן שבכל זמן ההמתנה יש גימלים.

זה שהוא שולח אותך לאחר פגישה אחת מראה, ככל שאני יכול לשאר, שחוות הדעת שלך דורשת את הסמכות של רופא מוסמך כדי לפענח. העניין זה שהתהליך הזה אינו ודעי לחלוטין, קשה לדעת אם זה הפסיכי ישחק לטובתך או יהיה אדיש לכך. זה שאתה מקבל פסיכי לאחר פגישה אחת פשוט אומרת, בוודעות, שאתה הולך לראות פסיכיאטר. מבחינת הקב"ן אולי אתה פשוט רוצה להוריד קצת פרופיל, זה לא אומר שהקב"ן תייג לך "מחלה או תסמונת נפשית אשר דורשת תשומת לב מקצועית מיידית!!".
הקטע בגורמי בריאות הנפש, זה שאי אפשר ממש לשים את האצבע על "מה זה אומר" מכיוון שכל עניין שונה בפרטיו מן האחר מכיוון שהאנשים עצמם שונים. יש קבנים ששולחים בקלות לפסיכים, אך הפסיכים עצמם עלולים להיות בני זונות לא אלוהיים שדוחים כל בן אדם שרואה אותם. ומצד שני, יש גם קבנים קשים אך פסיכים ממש קלילים ומאוד סיפמטיים. הרשימה הולכת ככה לאין סוף; כך שאם אתה רוצה לגלות "מה זה אומר" תנסה לחשוב מעט על הרושם המיידי שקבילת מהקב"ן, מכיוון שזה כנראה הדבר הכי טוב שתקבל ככל שזה הולך לניבוע העתיד והסיטואציה.

אורח נוסף כתב:רק קבנים שממש מאמינים בך ובבני אדם נותנים גימלים לפני פסיכיאטר, כי ס"כ זה לא אומר שאתה לא כרגע כשיר לשירות (זו לא זכותם להחליט זאת); לומרות שכן היית יכול לבקש מן הקב"ן גימלים. כשאתה הולך לפסיכיאטר ובמקרה שהוא כן מחליט שאינך כשיר, רק אז אתה "אמור" לקבל גימילים. וזה מכיוון שמצאו אותך מנקודה זו לא כשיר לשירות, וכך אין "ביכולתך" לעשות כל תפקיד בצה"ל. ברגע שאתה מקבל גימלים, אתה מקבל אותם אותם עד שאתה מזומן לוועדה רפואית.

לשאלתך האחרונה, מנסיוני...זה עבד עבורי, אך זה לא אומר שזה יהיה משמעותי באותה מידה עבורך: אל תהיה אופטימיסטי אף פעם. תשמור על תחושת הגועל והנוראות הזו בפנים ותשדר אותה כמה שיותר, תשאר פסימיסטי. אני אומר זאת מכיוון שאני מצאתי את עצמי גולש אל תוך המחשבה : "אה, זה לא כזה נורא" ברגע שחשבתי שיש לי קול במערכת הצבאית, שמקשיבים לבעיות שלי ויש לי הכוח לשנות משהו. ככה, באופן פרדוקסלי, ברגע שאתה מצליח לצאת; אתה גם עלול לחוש שאתה לא צריך.
אך אם אנחנו קשובים לנסיון מרבית האנשים בפורום, ברגע שקובעים לך וועדה רפואית: אין שום סיבה טובה לחשוב שיבטלו לך אותה ויגררו אותך חזרה. רק ברגע הזה, אתה יכול להרשות לעצמך לשחרר את רמת הלחץ.

נ.ב: כן, תתנהג אצל הפסיכי כמו אצל הקב"ן. אך רוב הסיכויים שלא תצטרך בכלל לדבר והבחור פשוט יקליד ויקרא מרבית השהות שלך במשרד.
"יחליט לגבי הטיפול ביי" אומר שהוא מעביר את התיק שלך לסמכות גבוהה יותר, מכיוון שזה לא בידי הקב"ן להחליט מה לעשות. זה, וזה בלבד, לא אומר דבר.

במילא רגוע כתב:אין שום בעיה בעתיד עם זה שקיבלת אבחון על מחשבות אובדניות.
כן, לכל חייל יש את האופציה ללכת לברהן.

במילא רגוע כתב:בהכללה, יותר קשה לקבל קבן בטירונות ובקורס מאשר בשירות הרגיל. אבל זה לא שאחרי זה נהיה קל. אם התחלת תהליך פה אולי עדיף שתישאר פה, ולו רק כי כבר הצלחת לעשות צעד ראשון. אבל גם קח בחשבון שיכולים להעביר אותך משם גם אם את נכשל במבחנים (למשל לתפקיד עובד רסר). הם אוהבים לאיים אבל הם גם לא אוהבים שאנשים נתקעים אצלם. בהצלחה.