פורום פרופיל חדש › פורומים › רשת הליווי לסרבנים ונמנעים › יציאה דרך קב"ן
- This topic has 4 תגובות, משתתף 1, and was last updated לפני 17 שנים, 3 חודשים by
Anonymous.
-
מאתתגובות
-
Anonymous
חבראוקי אני כבר כמעט 4 חודשים בצבא..מההתחלה סבלתי,אבל אמרתי ניתן צ'אנס..הייתי נפקדת שבועיים שבעקבות זה "התחשבו בי" והעבירו אותי לבסיס קל"ב בלי להוריד פרופיל (אני 97) ואפילו בלי לפסול לי קורסים לעתיד…בכל מקרה אני בתפקיד הנוכחי כבר חודשיים ומשהו, אני סובלת כל יום שאני נמצאת שם,גם מהיותי בצבא וגם בגלל שהמפקד שלי בן זונה ממש… בכל מקרה אני מוציאה עכשיו כל הזמן גימלים..ודיברתי עם הקפ"סית (חיל אוויר) והיא התעקשה על חוו"ד,הבעיה היא שהמפקד שלי לא רוצה שאני אעזוב כי הוא ישאר בלי חיילים,אז הוא כתב לי שאני מצטיינת,מאושרת,מקובלת וכו'…מניאק אמיתי…
עכשיו אני לא יודעת מה לעשות,כי הוא בחיים לא יכתוב או יגיד לקפ"סית את האמת… אני יכולה להתנהג לא בסדר,אבל אז הוא יעשה הכל כדי להתיש אותי,הוא כבר ריתק אותי לכמה זמן בעקבות איחור של 5 דק'…
בקיצור אני בתסבוכת כי מבחינת המפקד שלי הכל מצויין וטוב לי,אבל הכל ממש לא ככה ואני מפחדת ממה שהקפ"סית תחשוב…ובכלל בגלל החוו"ד היא תקבע לי תור לעוד כמה חודשים! אני לא מסוגלת להגיע לשם בכלל כרגע! אני שוקלת ממש בחיוב לשבור לעצמי יד או משהו כדי שיהיה לי קצת מרווח נשימה…
אין איזה דרך בה אוכל לזרז את הפגישה עם הקפ"סית?
ובכלל מהרגע שאני פוגשת אותה אז תוך כמה זמן היא יכולה להוציא אותי?חברהי,
קודם כל, תנסי לקבוע תור לקפ"סית דרך רופא היחידה. תדגישי שהמצב שלך הוא דחוף (הדברים שתיארת כאן בהחלט משאירים רושם כזה; אבל כדאי לך מאוד גם לקרוא את הודעות הפתיחה של הפורום, ולגלוש מהן למסמך של טרגט21 ולקרוא אותו בתשומת לב; לא מספיק באמת להיות בדיכאון, צריך גם לדעת איך להבהיר למערכת שזה המצב).
דבר שני, לגבי משך התהליך – זה מאוד תלוי במזל ובקפריזות של אנשים. אם הקפ"סית תתרשם שהמצב שלך באמת על הפנים (ואמנם חוות הדעת של המפקד משחקת תפקיד, אבל אם היא תראה שאת במצב רע, אז היא תדע לשים את חוות הדעת בצד אם צריך) אז היא תמליץ על שחרור, והתהליך יזרום מהר (כמה ימים; אולי שבוע שבועיים). אבל ייתכן גם שהיא תשיב פנייך ריקם. במצב כזה הכי חשוב – לא להתייאש. מה שלא מצליח פעם ראשונה יצליח פעם שניה (ובמיוחד אם ניסו לגרום לך לחשוב שאין לך סיכוי בכלל; זה טריק קבוע אצלם). ומה שלא מצליח במקום אחד – יצליח במקום שני. אפשר לפנות למוקד הטלפוני של קצין רפואה ראשי (תחפשי בפורום את המספר). אפשר לפנות לנציב קבילות חיילים. אפשר ללכת ישירות לחר"פ. אפשר ואף כדאי (אם יש לך אופציה כזו) לערב את ההורים שלך, ולבקש שילחצו גם הם על המערכת.
העיקר – אל תתייאשי. אם לא תתייאשי, תשיגי את מה שאת רוצה!
בהצלחה,
סרגיי.חבראיזה בסיס את של חיל האויר..טכני?
חברלא לא,אם בטכני אז כבר הייתי מתאבדת… אני בקריה אני יודעת שזה נשמע גן עדן של שושנים,אבל אצלי זה ממש לא ככה..
בכל מקרה,אני בגימלים כבר יותר משבוע..על בעיות שאני ממציאה..
היום הרופא ביחידה נתן לי הפניה לקפ"סית.
הוא כתב על המפקד שלי שהוא מגעיל אלי,ושהוא לא מוכן לתת לי חוו"ד כבר חודשיים..כשאני אגיע לקפ"סית אני אבקש ממנה לא לדבר עם המפקד על זה..
בכל מקרה,הוא כתב שהיו לי התקפי חרדה לפני הגיוס,ומהגיוס היו לי שניים…איתם התמודדתי לבד..
הוא רשם שאני במצב דיכאוני ולא משתלבת בחברה..הרגשה של פחד..
הוא רשם-כעת ללא מחשבות אובדניות..(למרות שבדרך כלל כן)..
הוא רשם לקבל אותי בהקדם ואיבחן קשיי הסתגלות..
עד כמה מה שהרופא כתב יכול להוסיף או להזיק? מחר אני אלך לקפ"סית למרות שאני עדיין בגימלים,האם זה שהוא כתב בהקדם ולא בדחיפות ממעיט מחשיבות המהירות שבטיפול ואני אאלץ לחכות עוד מיליון שנה עכשיו? או שבהקדם זה מספיק? אני יכולה להגיד לקפ"סית שיש לי מחשבות אובדניות למרות שהוא כתב שלא? כי באמת יש לי…הוא פשוט שאל אותי ולא הבין נכון…חבריש לך אחלה קלף ביד, תבני סיפור טוב מסביב לקלף הזהואני כבר רואה את הדרך הסלוללה שלך לאזרחות.קצת מאמץ נשמה! יש לך פול האוס
-
מאתתגובות