הסיפור האישי שלי

פרסם תגובה


שאלת אימות זו היא אמצעי למניעת שליחה אוטומטית של טפסים על ידי בוטים.
סמיילים
:D :) ;) :( :o :shock: :? 8-) :lol: :x :P :oops: :cry: :evil: :twisted: :roll: :!: :?: :idea: :arrow: :| :mrgreen: :geek: :ugeek:

BBCode פעיל
[img] פעיל
[flash] כבוי
[url] פעיל
סמיילים פעילים

תקציר הנושא
   

הרחב תצוגה תקציר הנושא: הסיפור האישי שלי

Re: הסיפור האישי שלי

הודעה על ידי אורח » 15 פברואר 2013 13:35

Solus כתב: הנושא התחיל בגלל שה-OP לא ציין בכלל למה הוא סולד מהמערכת, פשוט בגלל שלא טוב לו. הוא דחה את הטענה שלי שהוא פעל ללא סיבה אוביקטיבית בלי להרחיב כלל, אך נילך עם זה כדי לא לנבור בבחור. אין סיבה לשפד אותו על המוקד.


תקרא שוב אם אתה חושב ש " מר OP" ( אין לי מושג איך הגעת לשם הזה אבל זה לא משנה) לא ציין את הסיבות שהוא סולד מהמערכת.
וכן אחת הסיבות היא "שלא טוב לו" הכוונה לא במובן שלא בא לי ואני מפונק אז אני רוצה לצאת מהמסגרת הכוונה היא לפיתוח הפרעות נפשיות במסגרת.
אמנם הרוב כאן זייפו את אפיזודת הדיכאון אבל אצלי היא אמיתית לגמרי... אז אם כבר אתה מגיע עם הקונספיריציה של סלידה מהמערכת בשל העדפות ומניעים אישיים
היא בעצם חלה על כולם כאן וגם עלייך .

Re: הסיפור האישי שלי

הודעה על ידי Solus » 14 פברואר 2013 15:29

אתה נלחם נגדי עכשיו או נגד הטענות שלי? שים לב שכתבתי שמי שמסוגל לכתוב למה המערכת הצבאית לא יעילה / טובה / עוד מילות תיאור, שיוברך. הבעיה שלי היא עם אנשים שפוצחים באנטגוניזם מיידי נגד גוף בגלל שהם לא מבינים אותו, או יותר נכון לא מבינים למה המצב שלהם הוא כפי שהוא הם בעייתים. הייתי ממתין כשלושה חודשים וחוויתי הרבה מאוד אנשים שפלטו מהפה שלהם שטויות מוחלטות בגלל שזה היה נוח להם; יש אנשים שנוח להם לחשוב שהסביבה שלהם עשויה מרוע טהור וכל אחד בבסיס רוצה לדפוק אותם. בני אדם נוטים לחפש הצדקות ואישורים לרעיונות שלהם כדי להגן על האגו במקום להתבונן סביבם ולהבין את הגורם האובקייטיבי לאירוע. יצא לי לחוות מספר לא קטן של אנשים בצבא שהיו דוחים וחסרי הגיון בעליל, אך אני לא כועס עליהם. הם לא היו בני אדם באותו רגע אלא "תפקידים", דווקא ריחמתי עליהם בצורה מסיומת.

בכל מקרה; בציטוט שלי מצאת, בצורה מאוד לא מפורטת, למה אני סולד ממערכות בירוקרטיות-סמכותיות. הנושא לא מדבר עלי, אלא על אנשים שפועלים על רגש. הנושא התחיל בגלל שה-OP לא ציין בכלל למה הוא סולד מהמערכת, פשוט בגלל שלא טוב לו. הוא דחה את הטענה שלי שהוא פעל ללא סיבה אוביקטיבית בלי להרחיב כלל, אך נילך עם זה כדי לא לנבור בבחור. אין סיבה לשפד אותו על המוקד.

Re: הסיפור האישי שלי

הודעה על ידי אורח » 14 פברואר 2013 10:53

Solus כתב:אני יכול רק לחזק את מה שנאמר; יש חוסר תקשורות ואי-יעילות מטריפה בצה"ל. ככל הנראה עוד לא הבינו איך לגרום לכולם לעבוד ביחד עם הם לא תחת האותה קורת גג. לי יש היסטוריה מאוד מכאיבה איתם, רק לקראת תאריך הגיוס הבנתי שהצבא לא רשם אף יחידה שעשיתי בבית ספר (כך למעשה יצא הרושם שלא רק אין לי בגרות אלא לא למדתי דבר) ונכנסתי לגיוס כללי, לאחר זמן מה משם יצא מצב שבוא חיכיתי 3 פעמים לאותו קורס לאחר שיצאתי כי המקום טמטם אותי עמוקות, והייתי מלווה במסמכים רפואיים (מיון, המלצות וכו') למה אני לא אמור להיות שם. כל הבסיס ידע שאני לא אמור להיות שם, והסכימו איתי, אך עם זאת בכל מקרה שמו אותי באותו קורס, שוב ושוב.
בקיצור הם לא באים עם איזו טענה נגדיך, זו פשוט פשלה. בני אדם עושים טעויות, וכל הנראה בצבא האנשים שם מאוד אנושיים..

הנה, ממר בכבודו ובעצמו.

Re: הסיפור האישי שלי

הודעה על ידי Solus » 14 פברואר 2013 06:53

לאורח -- אתה עושה הכללה בוטה שלא תואמת למילים שלי, בגלל שאמרתי שרוב האנשים שפולטים מהפה שלהם דברי התנגדות משמע שהם כרגע סתם במצב רע כנגד הרעיון הנחמד והיפה שנמצא להם בראש מול זה שרוב האנשים שהם במצב לא אמפטי תמיד עושים זאת בגלל מצב אירעי. זה שיש לך מספר אנשים שפועלים מתוך רגש מאשר רעיון לא אומר שהשאר פועלים מאותה סיבה.
זה שמרבית "הטררוסטים" הם מוסלמים, לא אומר שמרבית המוסלמים הם טררוריסטים.

אם מישהו הולך לאמר שצה"ל היא מערכת מפגרת ולא פעילה, שיציין בדיוק למה

זה הכל, לאמרות שכתבתי טיפה יותר מדי כדי לקבל תשובה, דברי עדיין עומדים בשל חוסר נתונים. אך אני אתן לכם את הזכות לאמר שאני טענתי יותר מדי מתוך צדקנות-עצמית.

Re: הסיפור האישי שלי

הודעה על ידי hellpp13 » 13 פברואר 2013 00:55

Solus כתב:אם אתה לא פתוח לדיונים זו הבחירה שלך, אך אל תתחיל אותם אם אין לך אפילו היכולת להסביר את עצמך. כל אחד יכול לקלל כדי להקטין את האדם העומד מולו ולשקשק את אשכיו כגבר בין הגברים וללכת.
בכל מקרה, מר. OP, צר לי על מה שעשיתי לך לאשכול, זה נהפך יותר לגבי הדעה שלי מאשר מה שאתה שרצית שזה יהיה. אם למישהו יש עניין בדברי פותח האשכול שירגיש חופשי להתעלם מהדיון הקטן פה.


לא זה בסדר... אני מסכים איתך רק על דבר אחד שבאמת הבעיה והאשמה היא בי ולא בצבא עד עכשיו .
בעצם בנתיים גם הצבא קצת לא בסדר בגלל כל הבירוקרטיה והאטימות הנוראה.

Re: הסיפור האישי שלי

הודעה על ידי אורח » 12 פברואר 2013 17:32

בטח אחי


האנשים פה?
newprofile.org/forum/viewtopic.php?f=1&t=12500
ממורמרים!

והאנשים פה?
viewtopic.php?f=1&t=13273
גם ממורמרים!!!!!

והיו פה הרבה דיונים יותר קצרים על כמה שהצבא לא יעיל. לא הולך להתחיל לעשות חיפושים אז אתה מוזמן לומר לי שאני סתם מחרטט או לא יודע מה. פשוט תעשה אשכול ותשאל. מקסימום תגלה שזה פורום של ממורמרים.

Re: הסיפור האישי שלי

הודעה על ידי Solus » 12 פברואר 2013 16:56

אם אתה לא פתוח לדיונים זו הבחירה שלך, אך אל תתחיל אותם אם אין לך אפילו היכולת להסביר את עצמך. כל אחד יכול לקלל כדי להקטין את האדם העומד מולו ולשקשק את אשכיו כגבר בין הגברים וללכת.
בכל מקרה, מר. OP, צר לי על מה שעשיתי לך לאשכול, זה נהפך יותר לגבי הדעה שלי מאשר מה שאתה שרצית שזה יהיה. אם למישהו יש עניין בדברי פותח האשכול שירגיש חופשי להתעלם מהדיון הקטן פה.

Re: הסיפור האישי שלי

הודעה על ידי אורח » 12 פברואר 2013 16:10

יותר כמו פרו-זיון שכל.

Re: הסיפור האישי שלי

הודעה על ידי Solus » 12 פברואר 2013 08:55

Nope. אני פרו-הבנה עצמית, אין לי שום קשר לצבא.
כאשר בן אדם סובל כל כך מאי-התאמה זה ממש פשע שהיה צריך לעבור תהליך כל כך ארוך כדי להבין סוף סוף שהוא לא מתאים, הן מעצמו והן מהסביבה. במיוחד מהסביבה. שים לב שהוא טען כל הזמן כמה הוא לא מתאים למערכת אך נשאר, וסבל פגע נפשי עמוק בגלל זה. יש הבדל בין לראות איך מערכת בירוקרטית, אנלית ועקשנית לגבי תהליכים וחוקים שלא מאפשרים מקום לאמפטיה והתערבות אישית יכולה להיצבע כשחורה לבין אחד שמביא את השליליות של גוף או מערכת בגלל שהוא X והמערכת היא Y. איך זו אשמת המערכת, באופן ישיר? הצבא הכיר מידית כי הוא אינו מתאים, רצו להוציא אותו מצה"ל! המערכת קלטה את הקושי שלו, המערכת שאנשים קוראים לה מפגרת, הבינה שאדם זה עדיף לא לגייס, אך בגלל חרדותיו האישיות גרמו לו להתגייס. האם השתלשלות האירועים משם באמת באשמת המערכת, באופן ישיר?

אפשר בקלות לטעון שזו אשמת המערכת בשל התלם-החברתי שנבנה בגללה והתעמולה שסוללת את הדרך עבורה בבתי ספר ויוצאי צבא אידאליסטים שלא מבינים את המערכת בדיוק כמו האנשים הממורמרים שטוענים שהמערכת "מפגרת" בגלל שהם נגררים במשך חודשים ללא תשובה. הטיפשות של המערכת, על פי אותם אנשים מדוכדכים, קיימת רק בגלל שנאמר להם X כאשר הם מצפים ל-Y ואין להם מושג למה נאמר להם כך, משמע שזה מפגר. העובדה שהם מדוכאים מאוד מסייעת להמשך האנטגונציה של המערכת (רגשות שליליות מוחצנות החוצה ומחפשות מישהו להאשים, זה יכול לדרדר כל דבר בחיי אדם כמו יחסיים אישיים. לא סתם אומרים "מחשבה יוצרת מציאות" :))
אם מישהו הולך לאמר שצה"ל היא מערכת מפגרת ולא פעילה, שיציין בדיוק למה, אחרת זה נראה כמו פליטת פה אקראית שנובעת מסנטימנטליות מיותרת שנועדה להגן על האגו בכך שאחד שולל את המערכת וחיפוש בתמיכת הרגש בעזרת אחרים (כמה פעמים שמעתי אנשים מתרמרים על משהו, והסכימו עם אחד והשני, כאשר למעשה כל אחד התמרמר בגלל סיבה אחרת? אין לי את האצבעות לספור.)

אני אשאיר את הספק שאני טועה לגבי ה-OP, האידאליות שלו עלולה להיות הארה-נפשית ואינטלקטואלית. הבנה נבונה הבנויה על הוכחות ומגע אישי שמאפשר להמשך דיקונסטרציה של מערכת לא נעימה ולא אמפטית ולחסוף את דבריו לציבור ולהניע אנשים כמוהו, וכמותינו, לתמוך בשינוי ה-Status quo. לאמרות שדבר כזה אינו נע על ידי אישיות אחת, אלא קולקטיב, אך הבא נשמור על התמימות לרגע.
אז עד שינוי זה, אני אשמור על דעתי לגבי הפסיכולוגיה האנושית : אנשים שמחפשים משמעות, תמיד יחפשו רק עוד ועוד כהמתכרות. כאשר רעיון נהפך לאובססיה עד שהדבר מוביל את חייו של אחד, זה נהפך לדרך חיים מקובלת שאנו רואים כיום אך למעשה היא רק דרך התמודדות זמנית (אולי 20-30 שנה?) ומאוד אכזרית (אדם הבא בגילו, בעל משפחה, עסק, חיית מחמד, עוד פריטים גנאריים שמתארים עושר ותכליתיות, לפתע חש שאין לו עוד מה להשיג, ונכנס לדיכאון שלחייו אין יותר "משמעות". איך זה חיובי? האם זה לא נקרא "משבר אמצע החיים"?) בגלל זה אני שומר על הספק שאדון OP, לא הולך עם הרעיון שלו כדי להגן על עצמו וכדי לדחוף את עצמו קדימה כדרך התמודדות עם השינוי והדרך שהוא החל, אולי הוא באמת הבין המון דברים מחוץ לרגשנות וחרדה באופן קוגנטיבי ונבון. אך זה בהחלט לא יהיה הניחוש הראשון שלי.

Re: הסיפור האישי שלי

הודעה על ידי אורח » 10 פברואר 2013 23:39

SOLUS

שמע לא ציפיתי לתגובה כזאת ממך.... אתה נשמע בה כמו אחד שמאוד דוגל בצבא וחושב שכל מי שלא מאמין בדרכו עושה זאת מתוך מניעים של הגנה על האגו. האם זה אומר שכל מי שעזב את הצבא והוא שמאלני (אני הייתי לפני הצבא שמאלני וגם אחרי שהשתמטתי לאחר ירות של שבועיים) בעצם משקר לעצמו?

Re: הסיפור האישי שלי

הודעה על ידי Solus » 10 פברואר 2013 01:12

איך אני אוהב לראות סיפורים כאלו, רק מראה מהו הכוח של הוכחה אמפירית; שצריך לחוש על בשרך את הקשיים ואת הסופים המרים כדי לסלוד מהם ואף להחליט להילחם בהם. אם לא חיית את שאירת נעוריך ביגון שכזה, לא היית מביא את עצמך לדגול ברמת מחייה מוסרית שכזו, לא היה לך על מה להגן אלא להוביל חיים נטולי אידאולוגיה ובעלי משמעת לעקוב אחר הנוחות המרבית ביותר שאתה יכול לאפשר ולזכות בה. אך איך ניתן לדעת שלא תעשה זאת בדיוק? Only time will tell. :)

אך דבר אחד בטוח עדיף כבר מוות על פני חיים שמנוגדים למצפון,לנפש וליכולת של האדם.

אני ניהיליסט, אז המשפט הזה מצחיק אותי. הדבקות בערכים הינה המעשה היותר ילדותי לעשות מכיוון שזה משומש כדגל הובלה; אנשים משתמשים בערכים מהותיים (Existentialism) כדי לקבל קונספט של כיוון ומשמעות, שלמעשה זה האותו דבר כמו כל משמעות אחרת רק בגוון אחר. החדגוניות של רוע וטוב קיים רק לפי הפרספקטיבה של הבן אדם, וכל פעולה למען רעיון או אמונה תוביל לקיום של עוד רעיונות או אמונות. זו צורת התמכרות שלא נגמרת.
אני מאמין שכמו רבים, אתה תגלה שהאש המרדנית שאתה חש כרגע הייתה רק כדי להצדיק את הפעולות שביצעת, למען איזון הנפש למה שהולך לבוא ומה שתעשה (שים לב שאמרת שאתה לא מתאים מערכת הצבאית, לא להיפך. הכשל היה מצדך ושל הסביבה בגלוי הקשיים שלך ולפעול בהתאם, אפילו לקראת הגיוס התקפלת. הבעיה תמיד מתחילה בבן אדם מאשר בסביבה, אנחנו פשוט מעדיפים לבצע אנטגוניזם לסביבה שלנו כדי להגן על האגו.)

אך עם זאת, יכול להיות שתהיה צדקן רוב חייך ולא תסכים איתי, מי יודע? יש מספיק כאלו בעולמנו.

*רציתי להודות לכל אחד ואחת בפורום הזה שעוזרים להציל אנשים ודוגלים בערכים מוסריים אתם אלה שראויים לכבוד ולא החברה וכל הערכים האלימים,המושחתים והמלוכלכים שלה !

רוב האנשים כאן אינם צדיקים אידאולוגים לוחמי חירות ופארגונים של האור המושיע. אל תיתן לאנשים יותר מדי קרדיט, חכה שתראה אשכול שורץ בטרולים עצבנים. <:

Re: הסיפור האישי שלי

הודעה על ידי אורח » 09 פברואר 2013 10:11

hellpp13 כתב:שלום לכולם סוף סוף החלטתי לשתף אנשים במה שעבר עלי בשנים האחרונות וזאת בעצם הפעם הראשונה שאני הולך לספר את כל מה שקרה איתי.
אז בעצם הכל התחיל בכיתה ט' שבהמלצת ההורים עברתי לבית ספר צבאי (המכללה הטכנולוגית של חיל האוויר) שנה ראשונה היה יחסית בסדר אך עדיין לא חשבתי שזאת המסגרת המתאימה ובכל זאת נשארתי כי לא היה לי את האומץ והכוח הנפשי לעבור. ואז עם השנים המצב הנפשי שלי הדרדר הדרדר והמשיך להגיע לרמות שפל כל פעם מחדש בגלל שנמצאתי במסגרת צבאית שלא מתאימה לי רק שאז כבר היה מאוד מאוחר כבר להבין ולעזוב מה שגרם לי למשברים נפשיים חמורים עד כדי איבוד זהות,חרדות ודיכאון השתלטו עלי עד כדי כך שכבר לא ידעתי מה המקור ונכנסתי לבלבול ותחושת ייאוש עמוקה ומפה בעצם נבעה הטעות המרה שעשיתי שבגללה החיים שלי הפכו לגיהנום בחודשים האחרונים-לשכת הגיוס זימנו אותי לפסיכיאטר צבאי שכעבור שיחה קצרה איתי ועם אמא רצה לשחרר אותי אך אני שוב החלטתי מתוך חוסר הביטחון,הבלבול והייאוש להשאר .
שוב הכנסתי את עצמי למקום שלא מתאים לי לא מבחינה נפשית ולא מבחינה ערכית.שוב גרמתי לעצמי לסבול בשביל החברה והמוסכמות שלה.עכשיו התעוררתי אמנם מאוחר יחסית אחרי שסיבכתי כבר הכל אך עכשיו אני יודע שזהו אני יותר לא חי לפי איך שאנשים והחברה מכתיבים לי,עכשיו אני יעשה הכל כדי לנסות לצאת.
יכול להיות שלא ילך לי,במיוחד בגלל העבר שלי,יכול להיות שהטעויות שעשיתי הולכות לעלות לי בחיים. אך דבר אחד בטוח עדיף כבר מוות על פני חיים שמנוגדים למצפון,לנפש וליכולת של האדם.

*אני מקווה שאת חלקכם הסיפור שלי מעודד בגלל שכנראה והמצב שלכם לא כזה גרוע כמו שלי
*אתם מוזמנים לשאול אותי כל שאלה שאתם רוצים לשאול אם משהו לא מובן או סתם בכללי
*רציתי להודות לכל אחד ואחת בפורום הזה שעוזרים להציל אנשים ודוגלים בערכים מוסריים אתם אלה שראויים לכבוד ולא החברה וכל הערכים האלימים,המושחתים והמלוכלכים שלה !

בהצלחה.

הסיפור האישי שלי

הודעה על ידי hellpp13 » 09 פברואר 2013 02:03

--------------------------------------------------------------------------

חזור למעלה